איכות סביבה
- עמוד הבית
- איכות סביבה
היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת - אילות
תפקיד היחידה הסביבתית הוא לקדם ולהטמיע את המושג פיתוח בר קיימא במחלקות הרשות המקומית ובכל הפרויקטים שיוצאים לדרך באחריות הרשות. על פי עקרון הקיימות עלינו למצוא דרכים לנהל את משאבי הכלל בצורה צודקת בין כלל האנשים שחיים בדור הזה, ולא על חשבון הדורות הבאים. העיקרון המנחה בפיתוח בר קיימא הנו השילוב המנצח שבין כלכלה, סביבה וחברה. כלאחד מהמהלכים שמוליכה המועצה צריך לתת את תרומתו לשלושת המרכיבים הללו, מה שמבטיח פיתוח אמיתי. המשבר הסביבתי הוא משבר של אופן ניהול האינטרסים של הכלל. משבר זה הוא משבר של הדמוקרטיה והוא מתחיל ברמה המקומית שבה אנחנו מקבלים החלטות לגבי המרחב הציבורי ולגבי שאלות של טובת הכלל. בחירה בדרך של קיימות היא בחירה באזרחות פעילה וקהילה מעורבת שלוקחת אחריות על איכות החיים שלה ושל בניה.
-
שם ותפקיד סלולרי טלפון דוא"ל כתובת אסף אדמון- מנהל היחידה 054-9799159 08-6367526 >assaf@eilat.muni.il גבעה 106 לימור אמגר – מזכירת היחידה 08-6367121 >limora@eilat.muni.il גבעה 106 בועז שמיר- מחזור 08-6367523 >boaz@eilat.muni.il גבעה 106 צחית חמו – מחזור 08-6367391 >zahit@eilat.muni.il גבעה 106 שירה חרוש – תכנון סביבתי 08-6367394 >shirah@eilat.muni.il גבעה 106 אמיר פרומר – רישוי עסקים 052-3903769 08-6367524 >amirf@eilat.muni.il גבעה 106 שחר זיתון – פקח שטח 08-6367513 shahar@eilat.muni.il גבעה 106 אלעד טופל – רכז עיר חכמה 052-8622911 elad@eilat.muni.il גבעה 106 צליל אללוף – תכניות ופרויקטים בינלאומיים 08-6367392 tzlil@eilat.muni.il גבעה 106 חינוך סביבתי 08-6367367 כיפה אקולוגית יעל אדרעי – קיימות והסברה 050-7162114 08-6367365 >Yael-e@eilat.muni.il כיפה אקולוגית -
העיר אילת, שערה הדרומי של מדינת ישראל, היא בירת הנופש של ישראל, עיר מפרץ מהיפות בעולם, עיר ספורט בינלאומית, עיר אקדמיה ומחקר, עיר חכמה וירוקה בעלת משאבי טבע נדירים בתוך סביבה ייחודית המשלבת בין מדבר וים. על פי החזון העירוני תהפוך אילת בתוך עשור לעיר ריביירה בינלאומית משגשגת עם שדה תעופה בינלאומי ע"ש "רמון" שנפתח לאחרונה, הסכם גג לבניית אלפי יחידות דיור ומלונאות, פיתוח רצועת החוף מטאבה לעקבה, בניית מרכז קונגרסים, קריית ספורט בינלאומית, מתחם גולף ועוד.
משאבי הטבע הייחודיים של אילת, ביניהם מדבר רחב ידיים המוקף בהרי אדום, מפרץ ים סוף היחיד בארץ שהוכתר כאחד מהמפרצים היפים בעולם, והשמש הנצחית שזורחת באילת כל השנה, הם אבן שואבת לכ – 3 מיליון נופשים מהארץ ומהעולם הבוחרים מידי שנה באילת. לצד אלה משמשים משאבי הטבע, כמתקני ספורט טבעיים לאליפויות אירופה ועולם בענפי שחיה, מרתונים, טריאתלון ועוד. עוד משמשים משאבי הטבע, כר פורה למחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית וכן לאנרגיה בת קיימא. עבור כל אלה, פועלת העירייה כל העת בשיתוף הגופים הירוקים, לשמור ולשמר את משאבי הטבע.
-
כחלק משמירה על מפרץ אילת ולצד פעולות הסברה, ניקיונות תת ימיים ואכיפה לאורך החופים, פועלת העירייה לצמצם את השימוש בפלסטיק בים האדום כולל תיקון חוק העזר העירוני (רחצה על שפת הים), במסגרתו ייאסר שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים בחופי הים, לרבות מכירה בפלסטיק בתחומי החופים. עוד כחלק מפעולות אלה מעודדת העירייה שימוש בכוסות רב פעמיות, בשלב ראשון באירועים ופסטיבלים. פעולה זו הוכתרה בהצלחה בפסטיבל הג'אז ובפסטיבל הבירה, במהלכם בחרו אלפים לשתות בירה בכוס הרב פעמית RED SEA CUP.
עוד במסגרת השמירה על המפרץ, ארחה העיר אילת לראשונה את פסטיבל הסביבה הבינלאומי, ה-Red Sea Eco Festival, שהתקיים בספטמבר האחרון בסימן יום ניקיון החופים הבינלאומי, יום הניקיון הבינלאומי ויום השלום הבינלאומי. הפסטיבל כלל ניקיון חופי ותת ימי לאורך חופי אילת ובעיר עקבה השכנה. למעלה מ–200 מתנדבים ניקו את רצועת החוף הצפוני ולמעלה מ– 450 צוללים ניקו את המפרץ, בהם משלחת צוללים מירדן. במקביל בוצעו ניקיונות חוף וצלילת ניקיון נוספת לאורך חופיה של העיר השכנה עקבה, ירדן – בהם לקחה חלק גם משלחת אילתית שכללה 15 צוללים. חלק מהפסולת שנאספה שימשה כחומר גלם ליצירת מיצג סביבתי, אשר הוצג במהלך הפסטיבל ברחבת אום רשרש בעיר אילת. במהלך אירועי הפסטיבל הוגשו משקאות בכוסות רב-פעמיות, כחלק מפעולות העירייה לצמצום השימוש בפלסטיק בים האדום.
-
בפעולה שנמשכה כשנתיים, פעלה העירייה לפנות את כל רצועת החוף הדרומי מקרוואנים, אוהלים ומחסות אשר כיסו את רצועת החוף. משך שנים נפרסו לאורך הרצועה מחסות גדולים ואוהלים ארעיים כולל קרוואנים שבחלקם הגדול הפכו למגורי קבע וחלק אף שימש להשכרה על בסיס יומי, בניגוד למדיניות העירייה ותוך פגיעה חמורה בסביבה החופית. עם פינוי אלה, הקימה העירייה הצללות לטובת באי החוף, תושבי העיר אילת ואורחיה, אשר נהנים מרצועת חוף קסומה ומשונית אלמוגים עוצרת נשימה
-
ייצור עצמי של 75% מצריכת החשמל הכוללת באילת, עידוד לייצור עצמי גם בבתים פרטיים על ידי הצבת פאנלים סולאריים על גגות באמצעות אפליקציה ייחודית, תכנית לעצמאות אנרגטית בצריכת החשמל בעיר והקמת מיקרו-גריד, שיתוף פעולה עם סטארטאפים חכמים שצמחו בעיר ובהאב האילתי ליזמות טכנולוגית, מיזמים של תחבורה חכמה ופיילוטים חדשניים בתחום, שיתופי פעולה בינלאומיים והכרה בינלאומית, מערך טכנולוגי עירוני מתקדם הכולל מצלמות, חיישנים ברחבי העיר לבדיקות קרינה, זיהום אוויר ורעש, מערכות חכמות בתאורה, גינון ועוד, אפיקים דיגיטליים מתקדמים וחינוך חוצה מוסדות לקיימות, אלה ועוד הפכו את אילת לעיר חכמה ומקיימת.
בזכות השמש הנצחית, 75% מצריכת החשמל בשעות היום מיוצרת מאנרגיה מתחדשת המופקת באמצעות 9 שדות סולאריים באילת ובערבה, וממאות מתקנים פוטו-וולטאים שהוצבו על גגות של מוסדות ציבור וגגות פרטיים.
-
כדי לקרב את אילת ליעד של עצמאות אנרגטית, פועלת העירייה לעידוד הפקת חשמל גם על גגות התושבים. במסגרת זו פיתחה העירייה, בשיתוף פעולה עם חברת הסטרטאפ "סול ויו", משרד האנרגיה והאיחוד האירופי, תוכנה ייחודית לשימוש בעלי הנכסים באילת, המספקת להם מידע וניתוח כלכלי לגבי הצבת פאנלים פוטו-וולטאים על גגות בתיהם. התוכנה והמודל הייחודי כבר יצר הד רחב בארץ ובחו״ל והעירייה פועלת בשיתוף מרכז השלטון המקומי, להפוך את המיזם למודל מדגים לערים אחרות. המערכת פשוטה להפעלה ומורכבת מ-5 שלבים (הרשמה, הצגת המידע על הנכס וסימולציה של הפאנלים, מאגר קבלנים המתקינים את הפאנלים ומאגר בנקים לסיוע במימון). בסוף התהליך נשלח דואר אלקטרוני אוטומטי לקבלנים ולבנקים עם פרטי הנכס והללו יוצרים קשר עם בעל הנכס לצורך המשך טיפול וגיבוש הצעות פרטניות. מטרת המיזם היא לעודד כאמור, תושבים להציב מערכות לייצור חשמל מאנרגיית השמש על גג ביתם הפרטי, לייצר חשמל נקי וזול ולסייע לתושבים לחסוך בהוצאות החשמל הביתיות.
עוד במסגרת זו, מפעילה העירייה פרויקט להצבת פאנלים פוטו וולטאים על מבני מגורים משותפים בשכונת "יעלים" בעיר, במסגרת פרויקט שיקום שפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים) בשכונות, במימון המשרד להגנת הסביבה וקרן קיימת לישראל (קק"ל). במסגרת הפרויקט, מוקמים גגות סולאריים על גגות המבנים, והחיסכון בחשמל מופנה לצורך מימון התחזוקה והתפעול של הגינות בשטחים הפתוחים הפרטיים, לתקופה של 10 שנים ויותר. כך נהנים התושבים הן מחיסכון בחשמל והן משדרוג במרחב הפרטי הסמוך לדירתם.
-
להלן סקר כמות פינוי פסולת ממוחזרת באילת:
נייר עיתון + נייר לבן – 300 טון באמצעות אמניר + המנוף אילת
קרטון – 4262 טון באמצעות אמניר + המנוף אילת
פלסטיק 39 טוןב אמצעות המנוף אילת
זכוכית 17 טון
חוק הפיקדון:
פלסטיק- 83 טון באמצעות תאגיד אלה
פחיות – 72 טון באמצעות תאגיד אלה
זכוכית – 1260 טון באמצעות תאגיד אלה
צמיגים – 400 טון באמצעות ת.מ.ד
פח כתום – פסולת אריזות – 391 טון באמצעות המנוף אילת
שמן שרוף – 226 טון באמצעות פאמדנג + שמנון
סה"כ: 7077 טון פינוי פסולת למחזור
-
מדיניות העירייה
עיריית אילת החליטה להטמיע את עקרונות הבנייה הירוקה במבנים הניגשים להיתר, וזאת מתוך כחלק מתהליך הפיכת העיר למקיימת הפועלת על-פי עשרת
הצעדים של אג'נדה .21
עיריית אילת החליטה להנחות את המתכננים והיזמים לתכנן ולבנות את המבנים החדשים וכן התוספות והשיפוצים במבנים קיימים בתחום המוניציפאלי העירוני, על
בסיס עקרונות הבנייה הירוקה המבוססים בין השאר על מדדי התקנים המקובלים לבנייה ירוקה – בינלאומיים ומקומיים (דוגמת ת"י 5281 מהדורה .)2016
את מסמכי ההנחיות המלאים ניתן לקבל מהיחידה לאיכות הסביבה אילת אילות
מטרות
מטרת ההנחיות, לאמץ את עקרונות ה"בנייה הירוקה" בעיר. מטרת ההנחיות להשיג תכנון מותאם אקלים אשר יאפשר לחסוך במשאבים כגון אנרגיה, חסכון במים ובחומרים ולשפר את הבריאות בתוך המבנה והן מתן הוראות להטמעת הבנייה הירוקה בתהליך התכנון, ההיתר והבנייה.
דרישות הבנייה הירוקה יהוו חלק מדרישות רשות הרישוי להיתר בתחום העיר ויוגשו במסמכי ההגשה על פי המפורט במסמך הנחיות זה. מטרת מסמך זה לפרט את דרישות הבנייה הירוקה בעיר, את מסמכי ההגשה שיש להגיש כחלק מהליך רישוי הבנייה לקבלת היתר בנייה, מהשלב הראשוני של
קבלת תיק המידע ועד לשלב קבלת היתר בניה, כמו גם קבלת תעודת גמר.
דגשים ונושאים חשובים מאד מתוך הייחודיות של אילת
בהנחיות אלו הושם דגש לנושא צמצום האנרגיה במבנים על ידי בדיקות מקדימות ובחירת פתרונות ורכיבים מתאימים עם דגש לנושאים הבאים:
- בקרת המיקרו אקלים במגרש
- צמצום אי החום העירוני באמצעות מניעת עומסי חום מחימום יתר של חזיתות המבנה ומשטחים בשטחים הפתוחים
- מתן פתרונות הצללה באמצעות צמחייה ועצים תוך בחינת הדינמיות של ההצללה
- תכנון פסיבי למבנה – בקרת שמש וצל, חשיפה לשמש והצללות על פי ייעודי המבנים, השימושים והפעילות המתבצעת בהם.
חלות ההנחיות
סוגי השימושים הבנייה · מגורים / בתי אבות / מעונות · מלונאות
· מסחר
· תעסוקה / תעשייה
· חינוך
· בנייה חדשה ושיפוצי מבנים · תוספות למבנים (מעל 24 מ:)"
על הקרקע
אגפים בקומות, על הגג
תוספת יח"ד מתוקף תב"ע
· בנייה ציבורית · בנייה פרטית
-
ב. הנחיות להליך הרישוי להכנת נספח לבנייה בת קיימא מטרות ההנחיות להליך הרישוי
להנחות את המתכנן בהגשת המסמכים אשר עליו להגיש לאגף רישוי, ויהוו חלק אינטגרלי ממסמכי הבקשה להיתר.
לספק מידע ומקורות מידע ליזם ולצוות התכנון לעקרונות הבנייה הירוקה בכלל ולעקרונות הנדרשים ע"י מינהל ההנדסה בעירייה.
לשלב הנחיות הבנייה הירוקה עם הנחיות עירוניות נוספות לצמצום אנרגיה וליצירת אנרגיה ממקורות מתחדשים.
הסבר כללי להנחיות
· הנחיות אלו יהוו חלק מהדרישות לקראת הגשת בקשה להיתר והנם בגדר חובה לכל פרויקט בתחום העיר
- טבלת ההנחיות מתייחסת ל7- נושאים שונים 7( פרקים:) אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, פסולת, תחבורה וניהול אתר בנייה
· בכל סעיף מצוינת:
o הדרישה
o המסמכים שיש להציג לצוות הרישוי כדי להוכיח עמידה בסעיף.
- עורך הבקשה יגיש את המסמכים הבאים:
o גרמושקה – תכלול את הנדרש על פי ההנחיות בכל סעיף.
o נספח תכנית פיתוח – תכלול את ניתוח המגרש בהיבט אי החום העירוני, דרישות בסעיפים ,2.1 ,2.2 ,3.1 3.3
o חוברת A4 תכלול תוכן עניינים מלא ומפורט, מבוא המתאר באופן כללי את הפרויקט המוצע לרבות שלביות הבניה,
מס' יחידות דיור, היקף הבניה, מס' חניות וכן מידע ייחודי ומהותי נוסף לגבי הפרויקט, ולסעיפים (ממוספרים לפי הסעיף) + דו"חות מומחים על פי הדרישות בכל סעיף:
- תכנון אקלימי, לרבות פתרונות למיתון עומס החום על חזיתות הבניין ולצמצום אי החום העירוני במבנה ובמגרש.
- דו"ח תרמי
הנספח הסביבתי ייערך עפ"י תוכנו ודרישותיו של האוגדן הסביבתי, בהתאמה לסדר הנושאים, הפרקים ומספור הסעיפים שבו.
מודגשת בזאת ההקפדה היתרה הנדרשת לעריכת הנספח במדויק לפי המפורט בפרקים.
בצוות העריכה של הנספח הסביבתי חייב להיות "מלווה בנייה ירוקה" שהוכשר ע"י מת"י לפי ת"י 5281.
יש לצרף צילום תעודת ההסמכה לערכת מסמכי הנספח הסביבתי.
את מסמכי ההנחיות המלאים ניתן לקבל מהיחידה לאיכות הסביבה אילת אילות
פרוטוקולים איכות סביבה
-
פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה 1/21
שהתקיימה בזום בתאריך 26.1.21
נוכחים:
חה"מ אלי לנקרי – מ"מ והמשנה לראש העירייה
חה"מ שמוליק שלם – יו"ר הועדה
חה"מ מתן בארי – סגן ראש העירייה, מחזיק תיק התיירות
אסף אדמון
שמוליק תגר
בנג'י יזביצקי
אסף הברי
יעל אדרעי
דר' רננה אילן – המשרד להגנת הסביבה
ליאורה גולומב – המשרד להגנת הסביבה
אלי ורבורג
נעמה בן עמי
שחר אדרעי
הדס מילוא
חסרים:
חה"מ סטס דינקין – סגן ראש העירייה
חה"מ מומו ביטון
חה"מ אלי דהן
ירמי בכר
לימור אמגר – מזכירת הוועדה
על סדר היום:
- עדכונים – יו"ר הועדה – שמוליק שלם
- דיון בנושא יוזמות הנפט והגז לאילת
שמוליק שלם: פותח את הישיבה ומברך את המשתתפים. מעדכן שלא התכנסנו בשנה האחרונה, ומציין שהחוק האוסר על שימוש בכלים חד"פ ושקיות נשיאה מניילון בחופי מפרץ אילת עבר ברשומות, לאחר שהוא אושר ע"י שר הפנים ומשרד המשפטים.
מודה לכל מי שהיה שותף למהלך חשוב זה, בו העיר אילת היתה חלוצה להעביר את החוק, ובעקבותיה יש כבר 4 רשויות נוספות שפועלות לקידום החוק אצלן.
במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת איכות הסביבה העירונית, הוא משתתף בפורום של וועדות איכות הסביבה הארצי, בו חברים כ- 300 ראשי רשויות, סגנים וחברי מועצה, ומעדכן אותם על התהליך שהתקיים באילת להעברת החוק.
במסגרת הטמעת ויישום החוק באילת התקיימה ישיבה עם מנכ"ל העירייה – פיליפ אזרד, ראש מינהל תפו"ח – עו"ד גבריאל אביטל ומנהל היחידה הסביבתית – אסף אדמון.
בישיבה סוכם שבשלב ראשון נקיים פעילויות חינוך והסברה, ובהמשך נצטרך 2 פקחים שיאכפו את החוק.
מעדכן שהמקומון "ערב ערב באילת" ריאיין אותו לכתבה בנושא, אך לצערו הכתב לקח את הכתבה למקומות לא נכונים, והחמיץ את הרעיון. בכל מקרה לראש העירייה יש סמכות להחריג את החוק, ומאחר ומדובר בחוק חדש – נלמד כיצד להטמיע וליישם אותו, ובמידת הצורך גם נתקן אותו אם יהיה בכך צורך.
רננה אילן: כנציגת המשרד להגנת הסביבה בוועדה מבקשת לומר שאפו, ולברך את העיר ואת הגורמים שפעלו לקידום החוק לראשונה בארץ.
אסף הברי: כל הכבוד – מהלך יפה, אך בשלב ההטמעה של החוק עלו שאלות בשמורת האלמוגים בה הרשות מפעילה מזנון, ומבקש ללמוד את הפערים שעולים מן השטח. מציע לייצר לו"ז בו העירייה מגדירה את השלבים: הסברה, אזהרה בע"פ / בכתב ואכיפה עם קנסות.
אלי לנקרי: מסתכל על השולחן במשרדו, שבעבר היה מלא בכלים חד"פ, ושמח שכעת משתמשים בכלים רב פעמיים. מציין שיש לנו במה להתגאות בעיר שמקדמת ומובילה בתחומים רבים כעיר ירוקה, ומודה לשמוליק ולצוות היחידה הסביבתית שפעלו לקידום החוק.
יעל אדרעי: היחידה הסביבתית מכינה תכנית עבודה מפורטת ומתוזמנת לכל שלבי הפרסום, ההסברה, היישום וההטמעה, בשיתוף עם גורמים נוספים בתוך העירייה, ובהתאמה לכל קהלי היעד: בעלי עסקים, תושבים מקומיים ותיירים מהארץ ומחו"ל. לצד זה מבקשת מאלי לנקרי לסייע ביישום החוק בכל משרדי העירייה ומוסדותיה, כפי שראש העיר הנחה בנושא.
בנג'י יזביצקי: יש להגביר את המודעות לנושא בציבור, ומציין שהחוקרים והסטודנטים מהמכון הבינאוניברסיטאי לחקר הים ישמחו לשתף פעולה בנושא ולהעביר הרצאות לקהל הרחב. בנוסף מבקש להרחיב את החוק גם לתחומים נוספים הקשורים לשמירה על חופי מפרץ אילת והים האדום.
שמוליק שלם: העברת החוק הוא רק השלב הראשון, ובשנה הנוכחית הנושא יועלה בכל ישיבה.
מבקש להעביר את רשות הדיבור לאלי לנקרי, אשר קצר בזמן לקראת ישיבה נוספת…
אלי לנקרי: מודה לשמוליק שלם על הזמנתו לישיבה, כדי להציג את עמדת הנהגת העירייה בשניים מהנושאים החשובים, שעומדים על סדר היום של העירייה וישפיעו על נכסי הטבע החשובים של העיר אילת והערבה.
הפגישה הבאה בה הוא משתתף מתקיימת עם גוף אירופאי לערים חכמות, בו משתתפות כ- 50 ערים ירוקות, כאשר בסיס ההשתתפות של עיריית אילת בפורום הוא עיר ירוקה ואנרגיה סולארית, בה אנחנו תולים את כל יהבנו, כאשר תכנית הדגל שלנו בשיתוף עם המועצה האזורית חבל אילות, היחידה האזורית לאיכות הסביבה וגורמים נוספים היא: עצמאות אנרגתית המבוססת על אנרגיה סולארית!
עד עתה דובר אתנו על מעבר לשימוש בגז טבעי, הן בתחנת הכוח שלנו בה משתמשים במתאנול, והן בענף המלונאות ובתעשייה בהם אנו רוצים להשתמש באנרגיה נקייה יותר.
בכל שיחותינו עם משרד האנרגיה, לא הוזכרה האפשרות של הקמת מתקן הנזלה, וכאשר הנושא עלה – דאגנו להוריד אותו מסדר היום!
לאחרונה הנושא הועלה בפניו ע"י נדב ששר ושמוליק תגר מעמותת הסביבה מדבר וים, והוצאו מכתבים למשרד האנרגיה בהם הובהר שעיריית אילת מתנגדת באופן חד משמעי לרעיון, ואילו המשרד מגיב כאילו אינו יודע במה מדובר וטוען שאין לו תכניות להנחת צינור גז והקמת מתקן הנזלה בעיר.
באשר לסוגיית העברת נפט מנמל אילת לאשקלון, מסביר שקצא"א הינה חברת ממשלתית, אשר שינתה את שמה ל- "קו צינור אסיה – אירופה", במקום: "קו צינור אילת אשקלון". מבחינתה בשל הסכמי השלום שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות, נוצרה הזדמנות עסקית להעביר נפט מאסיה לאירופה, באמצעות העברתו בקו הצינור שבין אילת לאשקלון.
להתמודדות עם הנושא התקיימו דיונים פנימיים בעירייה, הוקמה ועדה מיוחדת לבדיקת הנושא ומשמעויותיו בראשות מנכ"ל העירייה, נעשתה התקשרות עם משרד עו"ד "עופר בראון", אשר ייצג את העירייה בסוגיות סביבתיות אחרות, במטרה להבטיח שלא יגרם כל נזק לתושבי אילת, לים , לסביבה ולנכסי הטבע הייחודים שלנו.
הדס מילא: כילידת אילת ותושבת אילת מבקשת מעיריית אילת לעדכן את התושבים בנושא, בכל אמצעי התקשורת העומדים לרשותה, כפי שעשתה במאבקים ציבוריים אחרים. אמנם היא קראה את העדכונים שאלי העלה בנושא בפוסטים שהוא העלה בפייסבוק, אך מצפה שהנושא יעלה לסדר היום הציבורי ויועבר לתושבים בצורה יותר מסודרת. שמחה לשמוע שעמדת העירייה היא נגד המתווה המתוכנן, ומציעה להתייעץ בנושא עם הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, להבין אם לרעידות אדמה יהיו השלכות לנושא, מה לגבי זיהום האוויר, האם הוא יהיה כמו בחיפה? בריאות הציבור ואיכות החיים של התושבים חשובה, וחשוב לשמוע מהי עמדתכם בכל הנושאים הנ"ל!
אלי לנקרי: מקבל את עמדתך לגבי דרכי החשיפה לציבור למידע שקיים בידי העירייה, מעבר למה שפורסם על ידו. בינתיים הצוותים התחילו לעבוד, מגייסים מומחים לכל התחומים ופועלים בכל דרך כדי להתמודד עם סוגיה חשובה זאת, אשר עומדת על סדר היום של הנהגת העירייה!
שמוליק שלם: מתנצל בשם אלי לנקרי, אשר נאלץ לעזוב את הפגישה , ומבקש משמוליק תגר – מזכיר "עמותת הסביבה: מדבר וים אילת", שיעדכן את המשתתפים בכל מה שהוא יודע בנושאים הנ"ל.
שמוליק תגר: ינסה לתמצת לראשי פרקים מסמך שכולל 140 עמודים בשתי הסוגיות הנ"לשל הנפט והגז.
לגבי הגז, לפני 8 שנים סוכם בתכנית האב שיחובר צינור אחד מהצפון לדרום לאילת להובלת גז טבעי, משום מה התכניות שהוגשו היו לקו 36 צול המתאים לקו בהובלה בינלאומית, קו זה מגיע בתכנון עד אזור תעשיה שחורת בתמ"א הארצית, אולם אח"כ גילינו שיש בתכנון אותו גודל קו המוביל בהמשך לרמת יותם ליד מתקני קצא"א ושם רוצים להקים מתקן הנזלה הדוחס את הגז לנוזל ולשווק אותו באמצעות מכליות ענק למזרח, המתכננים לא לקחו בחשבון שמחיר הגז ירד באופן כל כך משמעותי, ושהמצרים והירדנים לא יסכימו לשלם ולכן בימים אלה חותמים על הסכם חדש כשמכינים למצרים קו גדול יותר המחבר בין אשקלון לאשדוד ומשם לקו המצרי בסיני המוביל גם לירדן.
מתקן הנזלה צריך להיות מוקם לפחות 6 ק"מ ממקום מגורים אבל בלי קשר לזה שהוא קרוב לשכונת שחמון אין להעלות על הדעת שבעיר תיירות ירוקה ישנעו גז נוזלי – זו פצצת זמן, זה מסוכן בטחונית ואם רוצים גז אפשר לקבל אותו בקלות מעקבה רק 9 ק"מ מאילת, הגשנו התנגדויות בפורמים של המועצה הארצית לתכנון, משרדי הממשלה, הכנסת ועוד.
עמדת העירייה מתנגדת באופן חד משמעית להקמת מתקן ההנזלה, אבל המדינה ביינתיים לא מגיבה.
בנושא הדלק הגולמי , כפי שכבר נאמר ע"י אלי לנקרי, שמה של קצא"א שונה לקו צינור אסיה-אירופה, בטענה שכעת זוהי המטרה העיקרית של החברה, ובהסכם שנחתם עם האמירויות בראשי פרקים – קצא"א משמשת רק כמובילה של הנפט מנמל ינבו בסעודיה לאילת ומשם בצינור לאשקלון, באילת יש 1.3 מיליון טון מיכלים לאגירה, באשקלון יש 1.9 מיליון טון ובשלב זה הם מתכוננים להגדיל את המאגר, מזח 2 של קצא"א באילת נמצא קרוב מאוד לשוניות האלמוגים, אין על קצא"א רגולטור או מפקח ממשלתי, ואין היא צריכה לקבל אישורים לדבר, כמו הקמת מתקן לשריפת גז שהוקם באילת לאחרונה, גם אי אפשר לראות איזו פעילות הם מקיימים ברמת יותם, והם לא מכניסים לאזור כל גורם זר.
לטענת קצא"א ניתן להעביר 60 מיליון טון דלק בשנה שזה 240 מיכליות לשנה, אף אחד לא ראה את ההסכם של קצא"א עם איחוד האמירויות, עליו לא התקבל אישור מאף משרד ממשלתי: לא משרד הביטחון, לא המשרד להגנת הסביבה ולא משרד החוץ, למעט אולי משרד האוצר.
.
כרגע קצא"א עוסקת בריקון המיכליות שלה באילת, ואין אף גוף שיכול לפקח על פעילותה, למעט אולי הצוות של התחנה למניעת זיהום ים, בראשותו של אלי ורבורג.
להלן סקירה על הפעילויות שנעשות ביוזמת עמותת הסביבה מדבר וים בנושא:
- לפני 3 חודשים התארגנו 32 אירגוני סביבה בחסות "צלול", כולל ארגונים בינלאומיים כדי להתמודד עם הסוגייה.
- קיימות 7 ועדות שפועלות בנושא, חלקן בינלאומיות שפועלות עם ועדת ברצלונה להגנת הים התיכון וקיימת גם אמנת הים האדום, חלקן ועדות טכניות וחלקן ועדות ביצוע.
- קיים צוות מדיה שדואג לפרסום כתבות ב- "כלכליסט בגלוב ובעוד", כולל הכנת סרטונים בנושא.
- בכוונתנו לקיים פנייה פורמלית לממשלת ארה"ב כדי לרתום אותה לנושא.
- עם סיום הקורונה מתוכננות הפגנות באילת ובאשקלון.
- הוכן נייר עמדה חזק המתנגד למהלך זה עליו חתומים 250 מדענים והופץ בעולם ובארץ.
- נעשתה פנייה לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים עם בקשה לבצע "סקר סיכונים" לבדיקת המתקנים, המזחים, הצינורות והמיכלים הקיימים של קצא"א ממש כמו שעשו עם האמוניה, אולם לאיש אין שליטה על החברה הזאת שמוחרגת במדינה ואפילו את הבדיקות היא מבצעת עם אנשיה בלי דיווח לאף גורם מוסמך.
- התקיימה פגישה עם השרה להגנת הסביבה – גילה גמליאלי, ועם יו"ר ועדת איכות הסביבה בכנסת – מיקי חיימוביץ.
מתן בארי: מבקש לדעת האם יש לוחות זמנים להפעלת 2 המיזמים?
שמוליק תגר: הגז נמצא בהליך תכנוני ויש סיכוי שהדבר ייקח עוד שנה שנתיים, אין לנו מידע פורמלי על קצא"א אבל זה ברור שהתהליך מתבצע ממש בימים אלה וזו סכנה משמעותית לעיר אילת.
שמוליק שלם: מודה לשמוליק על עבודתם הנאמנה ומודה גם לנעמה מהחלה"ט.
לדעתו אנחנו תושבי אילת, צריכים לקום לעשות מעשה ולחסום את הכניסה של מיכליות למפרץ.
הדס מילוא: כאשת חינוך, מסכימה עם שמוליק שגם אנחנו כתושבים צריכים לעבוד ללא חוקים, כפי שקצא"א עושה.
שמוליק תגר: המפקחים של קצא"א שולטים על כל פעולה, למרות שבשבת האחרונה הם לא גילו את כתם הפיח שנוצר בים, והוא התגלה ע"י אנשי התחנה למניעת זיהום ים.
שמוליק שלם: פונה לאלי ורבורג – מנהל התחנה ומבקש לשמוע ממנו מה הוא יודע והאם אכן קיימים סיכונים…
אלי ורבורג: היחידה הימית הארצית של המשרד להגנת הסביבה הוציאה נייר עמדה עם פירוט כל הסיכונים והבעיות הצפויות ממהלך זה.המסמך הועבר לשרה ולהנהלת המשרד.
מציין שבגדול קיימים 2 סיכונים:
- השכיח – למרות שהמיכליות החדישות בנויות כאניה בתוך אניה, יכולות לקרות תקלות תפעוליות במערכת של קצא"א אשר קיימת כבר כ- 50 שנה, שיכולות לגרום לדליפה של בין 30 – 5 טון דלק לים.
- תקלות ימיות – כיום קצא"א ערוכה לטפל בעד 6 מיכליות בשנה. היחידה הימית מתריעה בפני קצא"א לגבי תכנית החירום ומבקשת ממנה לערוך ע"י מומחים מהארץ ומהעולם תכנית סיכונים לים וליבשה.
בתאריכים 19 – 18 לינואר 2021 היו מפגעי ריח קשים בחוף קצא"א ולאורך כביש 90 – קצא"א תזומן לשימוע.
בשבת האחרונה היתה פליטה של פיח וכתוצאה מכך נוצר כתם פיח על הים. הכתם התגלה ע"י עובדי התחנה, והפקח של קצא"א הגיע לטפל בכתם רק לאחר כשעה וחצי – בהנחיית התחנה כל הפעולות הופסקו והושת קנס כספי על קצא"א.
בנוסף קיימים גם סיכונים ביטחוניים בשהייה של מיכלית במסוף.
שמוליק תגר: מתריע שבמידה והיה זיהום ים בדלק, חברת מקורות תאלץ להפסיק את פעילות מתקני ההתפלה שלה, ואז גם תופסק אספקת צריכת המים לעיר!
נעמה בן עמי: מבקשת לדעת מהן הדרישות מקצא"א כאשר מגיעה מיכלית?
אלי ורבורג: הדרישות הקיימות אינן לשביעות רצוננו, והן תשתנינה בקרוב!
שמוליק שלם: אני רואה את פניך ושומע את דבריך, ואני מפחד…
אלי ורבורג: כשמגיעה מיכלית, אנחנו בפאניקה. כל הצוות מרגיש שיש לו אחריות אישית, והתחנה כולה מתפנה אך ורק לזה! כולנו עושים עבודה מאומצת, ולצערי התחנה אינה ערוכה לטפל באירועים כאלה גדולים משום היבט! מקווה שלפחות המערך העומד לרשותנו ישתנה.
מתן בארי: איזה משקל יש לבג"ץ מול ההתנהלות של קצא"א?
שמוליק תגר: את כל המהלך מוביל ראש הממשלה, וכולם עושים את מה שהוא אומר להם! בג"ץ ייקח 4 – 3 שנים, ויש בכוונת "אדם, טבע ודין" להגיש בג"ץ, אך מה יקרה היום, או מחר? אנחנו עיר שחיה מתיירות ולא מנפט גולמי.
מתן בארי: ומה לגבי הסמכות של היועץ המשפטי לממשלה? מציע לא לזלזל בכוח של רשויות החוק, ותפקידה של הוועדה הוא לקחת חלק פעיל בהבנת הנושא ובטיפול בו, באמצעות המשאבים העומדים לרשותה. לוועדה צריך להיות מנדט ציבורי, מתוקף קיומה ואנשי המקצוע בנושאי סביבה החברים בה.
יש לבצע ניהול סיכונים שיעצרו את ההנזלה והעברת הדלקים. כ"כ הרבה כסף עובר מעלינו, לכן קיים צורך לייצר רשתות הגנה, כדי להפחית מעלויות המחייה בעיר, במידה ולא נצליח במאבק.
מבטיח לעדכן את אלי לנקרי באופן אישי בכל מה שנאמר, ומציע להקים תתי וועדות קטנות שיפעלו מול העירייה ומול משרדי הממשלה, כאשר הוועדה תשתלב בכל המהלכים ובכל ההחלטות.
שמוליק שלם: מוחה על כך שהוועדה שהוקמה ע"י מנכ"ל העירייה, אינה כוללת את וועדת איכות הסביבה.
יש בכוונתו להעלות את הנושא בישיבת מועצת העיר שתתקיים ביום רביעי הבא, ולבקש מראש העיר להבין את כל התמונה.
שמוליק תגר: מדובר בסיכון בינלאומי לים האדום! הכל כבר רץ ומישהו מוועדת איכות הסביבה צריך להצטרף למאבק הגדול שכבר התחיל. אסף אדמון, נדב ששר ושמוליק תגר כבר יושבים ברוב הוועדות ומשתתפים ברוב הישיבות, ואין כרגע זמן להקים תתי וועדות.
מתן בארי: העירייה צריכה להיות שותפה לוועידה הארצית באמצעות וועדת איכות הסביבה, המנכ"ל הוא שחקן הביצוע הראשי של העירייה, אך יו"ר הוועדה וחבריה, צריכים להיות שותפים לתהליך העבודה ולכל הגורמים.
שמוליק שלם: מבקש עוד לעדכן שלפני כשבוע התקבל פרוטוקול הישיבה של הוועדה שהוקמה לבדיקת אירוע תמותת הדגים שהתקיים לפני מספר חודשים בתעלת הקינט. הובהר שהאירוע קרה בגלל הזרמת מלח לים ע"י מפעל המלח. הנושא טופל, הוסקו מסקנות ומקווה שבעתיד לא ישנה אירוע נוסף כדוגמת זה שהיה.
מבקש להודות לכל המשתתפים בפגישה, ובקרוב יעדכן לגבי ההמשך.
כתבה: יעל אדרעי
-
פרוטוקול ישיבת ועדת איכות הסביבה 2/19
שהתקיימה בתאריך 26.11.19 בשעה 18:00 בכיפה האקולוגית
נוכחים:
חה"מ שמוליק שלם – יו"ר הועדה
חה"מ מתן בארי – סגן ראש העירייה, מחזיק תיק התיירות
חה"מ שלמה ביטון
שמוליק תגר
ירמי בכר
בנג'י יזביצקי
אסף הברי
אסף אדמון
בר פארן
יעל אדרעי
נעמה רוז קוכמן
מאיה דלל
חסרים:
חה"מ סטס דינקין
חה"מ אלי דהן
שיר אריאן
וורבורג אלי
דר' רננה אילן
לימור אמגר – מזכירת הועדה
על סדר היום:
- היערכות להעברת התיקון לחוק העזר עירוני, האוסר שימוש בכלים חד"פ, קשיות ושקיות ניילון בחופי אילת.
- עדכונים בסוגיית ההתמודדות עם סוגיית העורב ההודי באילת.
שמוליק שלם: פותח את הישיבה ומברך את הנוכחים שהגיעו, במטרה לחדד את הצורך בתמיכה גורפת לתיקון חוק העזר העירוני, האוסר החזקה ושימוש של כלים חד"פ, קשיות פלסטיק ושקיות ניילון בחופי אילת. מתריע על כך שיש חברי מועצה שלא הגיעו למפגשי הועדה מתחילת השנה. יחד עם זאת לישיבה הנוכחית הוזמנו גם פעילים סביבתיים, אשר יסייעו במתן מידע מקצועי לנחיצות התיקון לחוק, אשר יועלה להצבעה ולאישור בישיבת מועצת העיר הקרובה.
מבקש מאסף אדמון לתת סקירה בנושא.
אסף אדמון: בהתאם לדרישת המשטרה, בין השנים 2014 – 2013 הופסק הירי על עורבים, שהתבצע ע"י רט"ג והיחידה הסביבתית, במטרה לצמצם את התרבותו של המין הפולש והמזיק באילת ובסביבתה.
לנוכח האמור לעיל נוסו מספר שיטות לצמצום התרבותו של העורב ההודי, לרבות שימון הביצים שלהם, אך בפועל כל השיטות לא נמצאו יעילות, העורב ההודי המשיך להתרבות ולצד זה התרבו התלונות על תקיפות אדם ועל נזקים נוספים שהוא עושה.
מעדכן שבשבוע שעבר התקיים דיון בנושא, בהשתתפות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל רט"ג, ובהשתתפות היועצים המשפטיים של שלושת המשרדים, אשר מקשים על קבלת החלטה לביצוע.
שמוליק שלם: מבין מהיועצת המשפטית של העירייה, שעיריית אילת עתרה לבג"ץ כנגד המשטרה.
אסף אדמון: קיימים 2 פתרונות אפשריים:
- יותקנו תקנות שיתנו למשטרה סמכויות ירי כנגד העורבים
- מנכ"ל רט"ג הסכים להגדיר את העורב ההודי כחיית – בר מוגנת, ובמשך שנתיים רט"ג תסמיך אנשים שיוכלו לבצע ירי בעורבים, בהתאם להרשאה שיש להם.
אסף הברי: העורב ההודי מוגדר כמין מזיק שכל אחד יכול להרוג. שאלה הנשאלת היא כיצד עושים זאת ואיך ממגרים את התופעה המזיקה.
מעדכן שתגובת המדינה צריכה להתקבל מחר ה- 27.11.19.
מתן בארי: מציין שבמרכז הצעירים מתקיים שבוע פתוח עם תכנים מגוונים במימון, בנושאים כלכליים, משכנתאות, קרן פנסיה, בניית קורות חיים, חיזוק ביטחון עצמי, וכן אירוע לציון "יום הסיגד" של הקהילה האתיופית.
יחד עם זאת, היה חשוב לו להשתתף בישיבת הועדה, ולהביע את התמיכה והגיבוי שהוא נותן לשמוליק שלם – יו"ר ועדת איכות הסביבה, שעושה עבודה מצוינת לקידום התיקון לחוק העזר העירוני.
מציין ששלב החקיקה הינו פורמלי בלבד, וכדי שהחוק יצליח יש לפעול לשיתופי פעולה קהילתיים, עסקיים, אכיפה והדדיות. יש ליצור מצב שכולם מבינים את המשמעויות שלו ואת התרומה שלו לשינוי תפיסות החיים, והעבודה האמיתית תחל יום לאחר אישורו במועצת העיר. במקסיקו לדוגמא, לא ניתן להיכנס לאגם אלא עם משתמשים בקרם הגנה שהינו אקולוגי, ויש על כך הקפדה יתרה!
מעוניין לחבור לנושא במסגרת תפקידו כמחזיק תיק התיירות, והיה רוצה לראות כיצד דואגים לשקיות רב פעמיות, כלים רב פעמיים וכיצד מוצאים פתרונות חלופיים הולמים לבעלי העסקים שמוכרים בחופים ברד, שייקים ועוד.
חושב שאכיפה יעילה תשמור על קיום החוק, ואף תגדיל את הכנסות העירייה, שיממנו את עלויות האכיפה.
ירמי בכר: איך האכיפה תתבצע? כבר שנים שלא מתקיימת אכיפה יעילה העיר, בגלל בעיות כ"א! אם לא תהיה תוספת כ"א לפיקוח, זה לא נראה טוב וזה כואב. תפקיד המועצה הוא להוסיף כ"א לפיקוח!
מתן בארי: כדי לסבר את האוזן, מעדכן שבתחילת חודש נובמבר התקיימה ישיבת מועצת עיר של עיריית ת"א, בה דובר על הפוטנציאל הכלכלי של העסקת פקחים נוספים, וכתוצאה מכך רון חולדאי הורה להוסיף למצבת כוח האדם של העירייה עוד כ- 100 פקחים!
מציע שבאילת תתקיים בשלב ראשון הסברה, בשלב השני – התראה ובשלב האחרון: קנסות.
שלמה ביטון: זהו החשש הגדול, שכאשר החוק יוחל, אם לא יהיה חינוך מלמטה, התשתיות עדיין לא מותאמות למצב החדש ויש מחסור בפקחים – הנטל יפול בעיקר על בעלי העסקים, שגם ככה לא מתכלכלים ומצד שני מגדירים להם מחירים למכירת מוצרים בסיסיים בחופים.
אסף אדמון: מבקש לחדד שהתיקון לחוק עדיין צריך לקבל את אישור שר הפנים ושר המשפטים, ולמרות שגם החוק במתכונתו הנוכחית מאפשר לתת קנסות, אנחנו נתמקד בשלב ראשון בעיקר בהסברה ובמציאת חלופות ראויות לחד"פ…
שלמה ביטון: מבחינת עזרה לעסקים, העירייה צריכה להכניס את היד לכיס כדי לבחון את האפשרות לסייע לעסקים. הכוסות הרב פעמיות שנרכשו לא עוברות מדיח, מי יאסוף מהחוף את הכוסות, ומהו אורך החיים שלהן…
בת"א לא העזו להטיל את המעבר לרב פעמי על החופים בכלל.אסף אדמון: לפני מספר ימים קבל פנייה מסגנית ראש עיריית ת"א לקבל את נוסח החוק, כדי ללמוד אותו.
היחידה הסביבתית עובדת על קידום החוק כבר מספר שנים בתהליך ארוך ומתמשך, כולל הסברה שנעשית לבעלי העסקים, בשיתוף עם עמותת המסעדות והברים.
שמוליק שלם: בשנות ה- 80 – 60 רבים נפצעו בחופים משברי זכוכית, ואז תוקן החוק ואסר על השימוש בזכוכית בחופי אילת. היתה בעיית אכיפה, ולמרות שכבר היה אישור של החוק האכיפה נעשתה רק לאחר מספר חודשים.
במקביל לביצוע הפרסום וההסברה שכבר מתקיימים בנושא, צריך להכין תכנית עבודה, אך חייבים גם לדאוג לפקחים שיסתובבו בחופים רגלית ויסבירו.
מאיה דלל: בעלת עסק למכירת מוצרים אקולוגיים רב פעמיים, שזוכרת איך בילדותה אנשים הוציאו ללא הגבלה אלמוגים ודגי נוי מהים, והיום מי שעושה זאת מקבל קנס.
שמוליק שלם: עד לפני מספר שנים חנינו על מדרכות, נסענו ללא חגורות ואפילו עשנו במטוסים- דברים שאינם מקובלים היום. ברגע שהמודעות לנושא גדלה והמגמה בעולם היא לשנות – גם אנחנו חייבים להתאים את עצמנו ולשמור על הים שלנו.
גם לאחר שהחוק יאושר ע"י כל הגורמים, בהתחלה עדיין ינתנו הסברים. יש לבדוק את האפשרות כיצד ניתן לסייע לבעלי העסקים עם אחסנה של הכלים, כאשר ברור שלא ניתן לתת להם פיצוי כספי, אך מאמין שניתן יהיה לסייע להם בדרכים אחרות.
שלמה ביטון: הלוואי שהיוזמה תצליח, רק מבקש לא להתעלל בבעלי העסקים, אלא לבנות ביחד אתם שיתופי פעולה.
אסף אדמון: המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים הינו מנוף לפיתוח של עסקים נוספים, כמו של מאיה, וכמו השירות שאנחנו מקבלים מקים שניידר מצלילות, אשר יזמו את: Red Sea Cup Project, אשר נותן שירותי יעוץ וליווי לעסקים שמעוניינים להתנהל באופן סביבתי.
בנג'י יזביצקי: אמרת שאתה בעד החוק, וזה מבורך. אנחנו מחויבים לו, למרות שיתכן שהוא יפגע מעט בעסקים.
הטיעון העיקרי הוא איך מקבלים אותו ואיך מעבירים אותו.
שלמה ביטון: צריך להכשיר את התשתיות בחופם, להוסיף יותר פחים ויותר שלטי הסברה.
בר פארן: מעלה את סוגיית ניקוי החופים במפוח, אשר אסור ע"פי החוק, גורם לאבק ולפריטי פסולת קטנים לעוף לים, ולגרום נזק. כמו כן מציע לקדם באילת את התיירות האקולוגית שגדלה ביחס של 3: 1, ולצערו לא רואה חזון של תיירות כזאת בעיר, אשר בניגוד לערים אחרות כמו ת"א – לנו יש הזדמנות לקדם ולהיות חדשניים.
יעל אדרעי: מעדכנת שלפני כחודש התקיימה ישיבה בנושא בהשתתפות מתן בארי, שמוליק שלם, יוסי חן, אדם יוספה, אסף אדמון והח"מ עם פרופ' יואל מנספלד – ראש החוג לתיירות וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, שהינו מומחה בינלאומי בנושא. אנחנו ממתינים לקבל ממנו הצעה להטמעת התיירות האקולוגית בענף התיירות באילת, במטרה שהעיר אילת תשמש כעיר מודל בנושא, בסיוע ובתמיכת משרד התיירות.
שלמה ביטון: מציע לרדת לחוף כדי לבחון כיצד המפוח עובד…
נעמה רוז קוכמן: אנחנו צריכים לחשוב מה אנחנו מציעים לדור ה- Y לעומת שכנותינו. נחשפה לנתון מדהים בגלובס, על פיו ישראל היא המדינה השנייה בים התיכון שמזהמת את הים בפלסטיק.
לירז עמר: מתחילה את תפקידה כרכזת של החינוך הסביבתי באילת, אך בעברה עבדה כעו"ד. מציינת שיש עניין עם נושא החוק שמקבל מעמד של פטיש על קרקע לא בשלה, אך ניתן לעשות זאת אפקטיבי וגם מי שלא מכיר את החוק, אך רואה מהי תפיסת החיים הקיימת בעיר וכיצד צריך לנהוג.
שלמה ביטון: לפני שאוכפים יש למצות את כל המהלכים הקודמים.
נעמה רוז קוכמן: מציעה שהכל יעשה בשלביות, כפי שנעשה בחוף הדרומי ופעלו לפינוי האוהלים והקראוונים. שוחרי הסביבה לא האמינו שזה יקרה, ובסוף זה קרה.
אסף הברי: לפקחי הרט"ג אין סמכויות אכיפה בנושא, אך מדבר על המהות: עלינו להבין שאנחנו כבר בנקודת האל חזור, וזה מפחיד שמתחילים מהסוף – הסוף כבר קרוב וחייבים להתחיל ליישם ובאומץ.
יש כאן רגולטור, שהוא עיריית אילת, וחייבים להתחיל לאכוף זאת ברצועת החוף. יש לנו ערכי טבע מוגנים, "חוק הניקיון", "חוק הרחצה" – הרגולטור צריך לספק את התשתיות הנדרשות, ובהמשך נקווה שזה יגיע גם לעיר עם המיתוג של אילת כעיר ירוקה.
שמוליק שלם: בישיבת הנהלה שהתקיימה עם ראש העיר, בקש מראש העיר להפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים בעיריית אילת, והוא נענה מיד ונתן הנחייה למנכ"ל העירייה לסיים את מלאי הכלים החד פעמיים עד סוף השנה, ובתחילת ינואר 2020 יש להתחיל מהבית ולאסור את השימוש בכלים חד פעמיים בעירייה ובמוסדותיה.
לירז עמר: מעדכנת שבמהלך חודש אוגוסט אנשי היחידה הסביבתית ומנכ"ל המסעדות והברים – אדם יוספה בקרו בכל החופים, וקיימו הסברה פרטנית לגבי התיקון לחוף ומשמעויותיו. בגדול יש הבנה מצד מפעילי החופים, ורצון לשתף פעולה, אך יחד עם זאת הם מצפים לקבל מהעירייה סוג של סיוע ותמיכה במהלך.
מאיה דלל: האם תהיה הסברה גם במערכת החינוך?
שמוליק שלם: יש מתנדבים כמו בנג'י ונעמה שיוכלו לסייע בנושא.
אסף אדמון: הנושא ישתלב גם בתכניות הלימודיות של מערכת החינוך הסביבתי.
שמוליק תגר: אם לא יוקצו לכך 2 פקחים שזה יהיה התפקיד הייעודי שלהם בחופים, האכיפה לא תעבוד כראוי.
בר פארן: מציע להקים יחידה התנדבותית לטובת העניין.
שמוליק שלם: מציע לבחון את האפשרויות הראויות לפיקוח ואכיפה לאחר שהתיקון לחוק העזר העירוני יאושר בישיבת מועצת העיר אשר תתקיים ב- 11.12.19 ובהמשך במשרד הפנים ומשרד המשפטים.
החלטות
- היחידה הסביבתית בשיתוף עם כל הגורמים השותפים, ימשיכו לפעול להעלאת המודעות לנושא, בשילוב עם פעילויות נוספות של פרסום והסברה לקהל הרחב.
- תבחנה האפשרויות לליווי ומתן סיוע לבעלי העסקים הממוקמים לאורך קו החוף במעבר לשימוש בכלים רב פעמיים.
- שמוליק שלם הגיש לגזבר העירייה בקשה לקבלת תקציב לסיוע ברכישת כלים רב פעמיים לפסטיבלים ואירועים המתקיימים בחופים. במידה והתקציב יאושר תבחנה האפשרויות לסיוע מול המפיקים.
כתבה: יעל אדרעי
בברכה
שמוליק שלם
יו"ר ועדת איכות הסביבה
העתק:
חברי מועצת עיר
חברי ועדת איכות הסביבה
משתתפים.
-