מעבר לאזור תוכן
חדשות עדכונים:

חופי הרחצה המוכרזים פתוחים במתכונת חורף: בכל ימות השבוע כולל שבתות וערבי חג: 9:00-16:00

אילת | Eilat - לחיות נכון
אילת | Eilat - לחיות נכון

מצוינות בחינוך: פרסי חינוך הוענקו למצטיינים

חדשות
06.03.2023

שישה פרסי חינוך הוענקו אמש ­(א') למצוינים במערכת החינוך, במסגרת הטקס השנתי המסורתי. כמידי שנה גם השנה, התקיים הטקס במסגרת חגיגות אילת לציון 74 שנים לשחרורה וחתם חודש של ביקורים הדדיים במסגרתם פתחו מוסדות החינוך את שעריהם ללמידת עמיתים וחשיפה של פרויקטים ייחודיים. ואלה הם מקבלי הפרס לשנת תשפ"ג: פרסי מפעל חיים בחינוך הוענקו ללאוניד רוזנברג – מנכ"ל מרכז המוסיקה הים האדום ולאורה כדורי – מחנכת, רכזת ומדריכה עירונית לכיתות שח"ר בבית ספר התיכון ע"ש "גולדווטר". פרסי החינוך תשפ"ג הוענקו לורד צרפתי – מנהלת מתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) אילת והערבה, לשירי בגלר – גננת גן תמר, ללימור לב גוריון – מורה לאומנות בבית ספר היסודי "עציון גבר", ולנטלי גואטה – מתלי"ת (מעריכת תפקודי למידה) בית ספרית ורשותית בית ספר התיכון ע"ש "בגין".  

מאות עובדי מערכת החינוך מילאו אמש (א') את אולם מלון הרויאל גארדן בו התקיים טקס פרסי החינוך, וזכו לשבחים רבים על עשייתם מראש העירייה – אלי לנקרי, מהמשנה למנכ"ל העירייה וראש מינהל שח"ק – ד"ר דרורי גניאל, וממנהלת אגף החינוך בעירייה – מירי קופיטו. במהלך הטקס נהנו כל עובדי מערכת החינוך מהופעתו של אבי טולדנו. את הטקס בהפקת אגף החינוך בעירייה, הנחתה דליה מזור.

ראש העירייה – אלי לנקרי פתח את הערב החגיגי בדברי תודה למנהיגות החינוכית ולכל הצוותים החינוכיים וציין את הנשמה החינוכית המיוחדת של נשות ואנשי החינוך באילת, אותה הוא פוגש תמיד בביקוריו בגני הילדים ובבתי הספר. "זוכי פרס החינוך מביאים לידי ביטוי את הנשמה המיוחדת הזאת, שהיא שילוב מופלא של חתירה למימוש פוטנציאל העשייה החינוכית, רוח יזמית, מנהיגות מעוררת השראה, מסירות גדולה והרבה הרבה אהבה. התברכנו בכם" אמר ראש העירייה והוסיף: "אין ספק, שחוסנה של עיר מתעצם מהיכולת שלה להעצים את האוכלוסייה הפחות חזקה שלה, וכל כך משמח אותי לראות שזה קורה – הלכה למעשה, בכל תחומי החיים ובעיקר במערכת החינוך המפוארת שלנו! מערכת חינוך המתהדרת בשלושה פרסי חינוך, שיפור מתמיד באחוז הזכאות לבגרות כמו גם בחינוך לערכים, עשרות תנועות נוער וספורטאים אולימפיים, והיא ממשיכה לעשות חיל בתחומים רבים ומגוונים ולהוות מקור גאווה עבור כל תושבי אילת".

ד"ר דרורי גניאל אמר בדבריו: "אתם כלות וחתן הפרס, ועוד שכמותכם באולם הזה ומחוצה לו, תחיו לנצח בתודעת תלמידיכם. אתם נכנסתם ללב, לראש ולזיכרון שלהם, אתם  הם מי שמושיטים יד אוהבת המובילה את תלמידנו בשבילי החיים מלאי המהמורות. אתם גיבורי התרבות שלנו, בוני העתיד. אני מכיר אתכם ואחדים אני מלווה כבר כמעט 30 שנה. אשרינו שזכינו באנשי חינוך כמותכם המאירים באור יקרות את כל העשייה החינוכית האוהבת בעירנו. התברכנו בכם- תבורכו". מירי קופיטו – מנהלת אגף החינוך הודתה גם היא לכל קהילת החינוך ואמרה: "הטקס מציין את יום חגה של מערכת החינוך האילתית, ובו אנו עוצרים לומר לכם מחנכי אילת, תודה! תודה על עבודתכם החשובה והמסורה, מלאת ההשקעה, ובנשמה יתרה. מחנכים, מדריכים, סייעות, מנהלים, אנשי טיפול, אנשי מינהלה, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, קהילת חינוך מופלאה" לכלות וחתן הפרס אמרה מירי: "עשייתכם החינוכית זוכים יקרים, מהווה דוגמא לכולנו, ומאירה את עשייתה של מערכת החינוך באילת כולה. היו ברוכים, התברכנו בכם!". כמידי שנה הפליאה מירי באמירות חינוכיות מחורזות ולקחה את אנשי החינוך לסבב ערכים בין מקצועות הלימוד.

גם השנה פעלה ועדת הפרס, שבועות ארוכים בטרם ההכרזה. אל שולחן הוועדה הגיעו עשרות המלצות. לשלב הסיום הגיעו כאמור שישה נבחרים והם הזוכים בפרס. חברי הוועדה שפעלו בהתנדבות הם: ד"ר חנה רוזנפלד – יו"ר הוועדה, מנהלת המכון לחקר ימים ואגמים באילת, פרופ' נדב ששר מקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, רונית בית הלחמי – מנהלת מרכז פיסגה, מדינה אלמלח – זוכת פרס החינוך תשע"ט, רינת חיימוביץ – נציגת פורום ההורים העירוני, שרון הלפנבאום – נציגת ציבור ורכזת הוועדה – מגי טובל.

ואלה הם זוכי פרס החינוך לשנת תשפ"ג, בזכות עשייה חינוכית איכותית מעל ומעבר למתחייב מהתפקיד:

פרס מפעל חיים תשפ"ג הוענק ללאוניד רוזנברג – מנכ"ל מרכז המוסיקה הים האדום על מנהיגות ודוגמא אישית לעשייה ענפה רבת שנים, בענווה, יושרה חסרת פשרות ומיקוד בחינוך דורות העתיד. על פיתוח תכניות העשרה רבות, ביניהן פסטיבל אילת למוסיקה קאמרית, המביא לאילת את טובי הנגנים מהעולם. על הפעלת תכנית "המודל היישובי" במסגרתה מונחלת הוראת הנגינה לילדים רבים. על בניית צוות מוביל של מורים מן השורה הראשונה, שנותן ביטוי אישי לתלמידים ומורים כאחד. על קידומו של מרכז המוסיקה אל חזית ההוראה המוסיקלית בישראל. על הנחלת ערכים של הצטיינות אישית וקבוצתית, חדוות לימוד ומוסר שהולכים הרחק מעבר לפעילות התלמידים במרכז.

 

פרס מפעל חיים תשפ"ג הוענק לאורה כדורי – מחנכת, רכזת ומדריכה עירונית לכיתות שח"ר בבית ספר התיכון ע"ש "גולדווטר" על היותה תומכת ומקדמת תהליכים פדגוגיים, רגשיים וחברתיים. על הובלת צוותי חינוך של אגף שח"ר במקצועיות וברגישות. על היכולת לתת מענה לכלל המנהלים והמורים בעיר והובלת צוותי פיתוח והעשרה לטובת הצוותים והתלמידים. על העצמת ערך ההתנדבות בו היא רואה ערך עליון, אותו היא מובילה משך שנים ארוכות ומהווה בכך דוגמא אישית לתלמידים. על מסירות יוצאת דופן במתן מענה לכל תלמיד ועידודו להצלחה. על הליווי הצמוד אותו היא מעניקה לתלמידים גם לאחר שסיימו את הלימודים ועל כך שאינה מוותרת לאף תלמיד ועל אף תלמיד. על יכולת ההכלה ואהבת האדם באשר הוא אדם. על עבודתה המשובחת הנעשית מתוך ראיה קהילתית רחבה ואחריות חינוכית מהמעלה הראשונה.

פרס החינוך תשפ"ג הוענק לורד צרפתי – מנהלת מתי"א אילת והערבה התיכונה על היותה אשת חינוך מן המעלה הראשונה. על הובלה, מינוף הישגים, תעוזה והעצמה, כל זאת בענווה רבה, בשמירה על איכות, בהקפדה על אמות מידה מוסריות וערכים של כבוד לזולת, אהבת הבריות, יושרה ואמונה בזכותו של כל אדם לקבל את המענים המשובחים ביותר, שיאפשרו לו להתפתח. על הדרך בה היא מובילה לחינוך בסביבה מקדמת, המאפשרת התפתחות, צמיחה ומימוש יכולות. על היכולת ליצור שיתופי פעולה ותקשורת בין כל המעגלים העוטפים את התלמידים המאפשרים להיטיב ולהטמיע את שילוב החינוך המיוחד בחינוך הרגיל.

על היותה עוגן של יציבות להורים, מורים ותלמידים, על האוזן הקשבת, הלב הענק והנשמה היתרה בהם התברכה.

פרס החינוך תשפ"ג הוענק לשירי בגלר – גננת גן תמר על עשייה חינוכית איכותית מעל ומעבר למתחייב מתפקידה. על דרך עבודתה המיוחדת המאופיינת ב"חשיבה מחוץ לקופסה", המובילה לפיתוח סקרנות, עידוד חשיבה, העשרת עולמו של הילד ופיתוח דרכי התנהגות אישית וחברתית. על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים ממקום של כבוד והכלה. על חינוך ילדי הגן וההורים לקבלת השונה. על יכולת ההכלה בה התברכה, המאפשרת מקום של כבוד לכל אחד מילדי הגן. דרך עבודתה מאופיינת בדוגמה אישית, במקצועיות וביצירתיות המהווה השראה לכל העוסקים בחינוך הגיל הרך. על עבודתה המשובחת הנעשית מתוך ראיה קהילתית רחבה ואחריות חינוכית מהמעלה הראשונה.

 

פרס החינוך תשפ"ג הוענק ללימור לב גוריון – מורה לאומנות בבית ספר היסודי "עציון גבר"

על קידום פרוייקטים להעצמה אישית של תלמידים. על עידוד מצוינות בתחום האומנות

על גילוי יוזמה אישית לקידום מטרות ויעדי בית הספר, על תכנון וביצוע פרויקטים קהילתיים בשיתוף צוות בית הספר והקהילה. על פיתוח תכניות ייחודיות בתחום האומנות המשולבות עם תכניות הלימודים בבית הספר. על יצירתיות וקידום רעיונות איתם היא סוחפת את כל תלמידי בית הספר. על יכולת ההכלה שלה וקבלת השונה מתוך מקום של כבוד. על טיפוח אורח חיים מקדם בריאות וקיימות. על מסירותה הרבה, אהבת האדם שבה ויכולת הנתינה האין סופית.

פרס החינוך תשפ"ג הוענק לנטלי גואטה – מתלי"ת (מעריכה ומקדמת תפקודי למידה) בית ספרית ורשותית בית ספר התיכון ע"ש "בגין" על התרומה המרכזית והייחודית לקידום החינוך בדגש על עשייה מעל ומעבר למתחייב מתפקידה. על הובלת שינויים מרחיקי לכת בתחום תכניות הלימוד, שהפכו להיות דוגמא ומופת ומודל מעורר השראה ברמה הארצית. על בניית תכניות לימודיות המקדמות צמצום פערים. על הובלת תכנית ייחודית מלקויות ללמידה. על היכולת לתת מענה מותאם על פי הצורך לתלמיד ולצוות החינוכי. על המשימה שהציבה לפניה לקדם ולהצמיח מורים ותלמידים מתוך אמונה גדולה וחדוות עשייה. על עבודתה החינוכית הנעשית מתוך ראייה הוליסטית, המאפשרת להבין את עולמו של התלמיד וקשייו ולהביא את המענים המשובחים ביותר. על עבודתה המשובחת הנעשית מתוך ראיה קהילתית רחבה ואחריות חינוכית מהמעלה הראשונה.

 

בּוֹאוּ נְלַמֵּד…/ מירי קופיטו

בּוֹאוּ נְלַמֵּד שִׁעוּר אַחֵר, כָּזֶה שֶׁמְּקָרֵב וּמְחַבֵּר

אֶת כָּל גּווּני הַקֶּשֶׁת הַחֶבְרָתִית לְרִקְמָה אַחַת אֱנוֹשִׁית.                                                                                                    וְנַתְחִיל וְנִפְתַּח בְּשִׁיעוּר תָּנָ"ךְ וְנַסְבִּיר אֶת הַפְּסוּקִים,

שֶׁאָמְנָם נִבְרֵאנוּ כּולָּנוּ בְּצֶלֶם אֱלֹוקִים, אֲבָל נוֹלַדְנוּ שׁוֹנִים.

וְאֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ – לֹא בְּקוֹלוֹ, לֹא בְּמַרְאֵהוּ וְלֹא בְּדַעְתּוֹ.

וְאֶת זוֹ הַמַּהוּת, נַרְחִיב בְּשִׁיעוּר אֶזְרָחוּת, וּנְהַדְהֵד בִּנְחִישׁוּת,

שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ זְכוּת! זְכוּת שָׁוָוה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה

וּבְדַרְכּוֹ הַמְּיֻוחֶדֶת – אֶת עַצְמוֹ לְבַטֵּא.

בּוֹאוּ נְלַמֵּד עִבְרִית– וְנַבְלִיט, בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית,

אֶת כּוֹחָן הֶעָצוּם שֶׁל מִילִּים לְרוֹמֵם וּלְהַפִּיל, לְהַעֲצִים וּלְהַשְׁפִּיל,

לְעוֹדֵד וּלְיָיאֵשׁ, לְהַרְגִּיעַ וּלְלַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ.

וְאִלּוּ יָדַע, אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה, שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה, בְּאֹפֶן כֹּה פּוֹגְעָנִי וּבוֹטֶה,

לָבֶטַח מִמּוֹחוֹ הַקּוֹדֵחַ, מִילִּים מִילִּים לֹא הָיָה בּוֹדֶה.

בּוֹאוּ נְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים –  מַדָּעִים,

וְנַעֲמִיק וְנִתְעַכֵּב, עַל מַדְּעֵי הַלֵּב, לֹא רַק עַל הָעֲלִיּוֹת וְהַמַּסְתְּמִים,

אֶלָּא עַל הַמּוּעָקָה שֶׁרוֹבֶצֶת עָמֹוק בִּפְנִים, וְהַהִתְכַּוְּוצוּת שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת בַּחֲדָרִים,

כְּשֶׁמַּלְכַּת הַכִּתָּה מַחֲלִיטָה לְהַחְרִים.

וְאֵיךְ הַדֹּופֶק עוֹלֶה וּמְסָרֵב לָרֶדֶת, כְּשֶׁיֵּשׁ מְסִיבַּת יוֹם הֻולֶּדֶת,

וְלא לכל הַיְּלָדִים הַהַזְמָנָה מְיֹועֶדֶת.

בּוֹאוּ נֵצֵא לְהַפְסָקָה, וּנְלַמֵּד אוֹתָם אֵיךְ לְשַׂחֵק

ושֶׁמִּי שֶׁמַּחֲלִיט וְקוֹבֵעַ- הוּא לֹא רַק מִי שֶׁצּוֹעֵק.

וּבַגַּן, בְּאַרְגַּז הַחוֹל, אִם יֶלֶד יֹאמַר לְדָנִי בְּקוֹל:

"לֵךְ מִפֹּה, אַתָּה לֹא יָכוֹל אִתָּנוּ לִהְיוֹת" –

אָז שֶׁלֹּא נִתְפַּלֵּא לְגַלּוֹת, שֶׁהוּא יְפָרֵק בְּכַעַס אֶת מִגְדַּל הַקֻּבִּיּוֹת.

בּוֹאוּ נְלַמֵּד אוֹתָם חֶשְׁבּוֹן – אֵיךְ לֹא שָׂמִים אַף אֶחָד בְּסוֹגְרַייִם,

וְנַסְבִּיר, שֶׁאֶחָד וְעוֹד אֶחָד הֵם: שְׁנַייִם – וְטוֹבִים הֵם- אַךְ לֹא נֶגֶד הָאֶחָד,

וְזֶה פָּשׁוּט עָצוּב לְהַרְגִּישׁ לְבַד!

אָז לָמָּה לֹא לְהַכְפִּיל וּלְהַעֲלוֹת בְּחֶזְקָה – אַהֲבַת חִינָּם,

וְאֶת הַתּוֹצָאָה פָּשׁוּט לְחַלֵּק בֵּין כֻּולָּם.

כִּי כְּשֶׁנְלַמֵּד הִיסְטוֹרְיָה, נַזְכִּיר בְּקוֹל רָם,

אֵיךְ שִׂנְאָה בֵּין בְּנֵי אָדָם גָּרְמָה לְמִלְחֲמוֹת עוֹלָם,                                                                                                       וּמָה קָרָה, כְּשֶׁצּוֹרֵר אֶחָד שָׁטַף תִּ'מּוֹחַ לְכוּלָם-                                                                       וְכִמְעַט מָחַק לָנוּ אֶת הָעָם.                                                                                                        בּוֹאוּ נְלַמֵּד גֵּאוֹגְרַפְיָה וּנְרַעֲנֵן אֶת כְּלָלֵי הַטּוֹפּוֹגְרַפְיָה

שֶׁלְּמַרְגְּלוֹת כָּל צוּק גָּבוֹהַּ יֵשׁ תְּהוֹם, וְעָלֵינוּ לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ יוֹם יוֹם,

שֶׁיֵּשׁ לְהַקְפִּיד לְהַבִּיט לְכָל עֵבֶר וָצַד, וּלְהוֹשִׁיט יָד,

כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד! לֹא יִיפֹּול וְיִמְעַד.

בּוֹאוּ נְלַמֵּד אֶת הַיְּלָדִים סִפְרוּת, נִכְתֹּוב אִתָּם שִׁירָה,

וּנְאַפְשֵׁר לְכָל חָרוּז לָצֵאת מֵהַמְּגֵרָה וּלְבַטֵּא אֶת עַצְמוֹ בַּיְּצִירָה,

וְכָךְ נַכְנִיס פּוֹאֵטִיקָה מְקָרֶבֶת לָאֲוִוירָה.

כִּי כָּל אֶחָד רוֹצֶה לִהְיוֹת שַׁיּיָךְ,

וְשֶׁגַּם אוֹתוֹ יִשְׁאֲלוּ בְּטוֹן מִתְעַנְיֵין וָרַךְ: מָה קוֹרֶה יא אָח?

בּוֹאוּ נְלַמֵּד שִׁעוּר אומָּנוּת, וְנִתֵּן לְכָל אֶחָד אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת,

לְחַבֵּר קַו לְקַו – וּלְצַייֵּר אֶת צִיּוּר חַיָּיו.

וַאֲנַחְנוּ הַמְּחַנְּכִים, נִיקַּח אֶת פאלטת הַצְּבָעִים-

וּבִרְגִישׁוּת נִמְשֹׁוךְ בְּמִכְחוֹל, נַקְפִּיד כָּל גוון לִכְלֹול,

וּבָאָמָּנוּת חִינּוּכִית נִצֹּור תְּמוּנָה, שֶׁכְּלָל הַתַּלְמִידִים נִמְצָאִים בְּתוֹכָהּ.

בּוֹאוּ נְלַמֵּד שִׁעוּר אַחֵר, כָּזֶה שֶׁמְּקָרֵב וּמְחַבֵּר, וּנְיַיצֵּר,

מַעֲרֶכֶת שִׁעוּרִים יִיחוּדִית, שֶׁתְּחבר מִכָּל זָוִוית, את כולנו לְרִקְמָה אַחַת אֱנוֹשִׁית.

כִּי דַּוְוקָא בָּעֵת הַזּוֹ שֶׁל מְצִיאוּת מֻורְכֶּבֶת וּמִשְׁתַּנָּה,

כְּשֶׁשׁוֹבְלֵי הַקּוֹרוֹנָה נִיכָּרִים בְּכָל פִּינָּה,

מְצִיאוּת שֶׁל רֵפוֹרְמוֹת חִנּוּכִיּוֹת וְשִׁינּוּיִים,

שֶׁעַל רָאשֵׁינוּ מֻמְטָרִים, חֲדָשׁוֹת לִבְקָרִים,

וּבָאֲוִויר יֵשׁ נִיחוֹחַ אַלִּים, שֶׁלּוֹבֵשׁ צוּרוֹת וּפָנִים,

וְתַרְבּוּת שֶׁל הַעֲלָבָה וּבִיּוּשׁ, וּפַלְגָנוּת שֶׁמְּבִיאָה אוֹתָנוּ לְסַף יֵיאוּשׁ,

וַעֲרָכִים שֶׁמִּתְנַפְּצִים, וְקַוּוִים שֶׁנֶּחְצִים, וְאָנוּ חָשִׁים,

שֶׁהַיּוֹם יוֹם אוֹתָנוּ מְאַתְגֵּר, בְּקֶצֶב מְסַחְרֵר

דַּוְוקָא עתה, עָלֵינוּ לַעֲצוֹר! לֹא לְוַותֵּר! וּלְקַדֵּם שִׂיחַ חֶבְרָתִי אַחֵר!

כִּי אַתֶּם מְחַנְּכֵי אֵילַת יְקָרִים, הֲרֵי יוֹדְעִים,

שֶׁחִינּוּךְ- הוּא הַתַּשְׁתִּית שֶׁבּוֹנָה אֶת הַחֶבְרָה,

וְרַק מֵאִתָּנוּ תַּגִּיעַ הַבְּשׂוֹרָה.

אַתֶּם מְחַנְּכִים יְקָרִים, הַמִּגְדַּלּוֹר וְהַמַּצְפֵּן,

שֶׁיָּכוֹל לְנַוֵּוט וּלְכַוֵּון, אֶת הָרִקְמָה הַחֶבְרָתִית בַּכִּתָּה וּבַגַּן,

שֶׁתְּאַפְשֵׁר לְכָל יֶלֶד מֶרְחַב הִתְפַּתְּחוּת מֵכִיל וּמוּגָן.

מֶרְחָב נְטוּל הֲדָרָה וְנִידּוּי, שֶׁיְּאַפְשֵׁר לְכָל יֶלֶד בִּיטּוּי.

מֶרְחָב שֶׁיְּחַבֵּק בִּשְׁתֵּי יָדַייִם וּבְכֵנוּת-  אֶת השׁוֹנוּת ,

יִיתֵּן תְּחוּשַׁת שַׁיָּיכוּת, וְיִצֹּוק לכּוֹתֶרֶת "קַבָּלַת הָאַחֵר"- מַשְׁמָעוּת –

כָּךְ שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לִגְדֹּול בְּנַחַת וּבְסוֹבְלָנוּת.

וְאָז יֵדְעוּ כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה בַּדֶּרֶךְ הֲכִי טִבְעִית שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָקוֹם בָּטוּחַ בְּרִקְמָה הַחֶבְרָתִית.

רִקְמָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת כָּל אֶחָד, וּמְאַפְשֶׁרֶת ל"אַחֵר" לִהְיוֹת שׁוֹנֶה וּמְיֻוחָד!

כִּי "הָאַחֵר" – הוּא אֲנִי ואַתָּה, אַתְּ וְאַתֶּם, וְרַק כֻּולָּנוּ יַחַד נוּכַל לִרְקֹום אֶת הַשָּׁלֵם.

וְאוּלַי זֶה נִשְׁמַע לָכֶם אַגָּדָה אוֹ חֲלוֹם.. אֲבָל רַק כָּךְ יָבוֹא עָלֵינוּ וּבֵינֵינוּ –  שָׁלוֹם!

אולי יעניין אותך גם