הכנת המשפחה שלי

הסכנה

האיום העיקרי על עורף מדינת ישראל הוא ירי הטילים והרקטות.

ערב מלחמת המפרץ מדינות רבות נוכחו לדעת כי המלחמה עברה מן החזית אל העורף.

בפיקוד העורף גובשו הנחיות התנהגות לאזרח בעת הישמע אזעקה או קול נפץ, ציות להנחיות אלו ימזער באופן משמעותי את מידת הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מירי טילים או רקטות לעבר עורף מדינת ישראל.

הכנת הבית ובני המשפחה

את המרחב המוגן נבחר בהתאם לזמן ההתרעה העומד לרשותנו מרגע הישמע האזעקה או קול הנפץ, חשוב לקבוע את המקום אליו ניכנס בזמן ירי רקטות מבעוד מועד.

בעדיפות ראשונה, יש לבחור את הממ"ד, הממ"ק או המקלט הפרטי. בהיעדר ממ"ד או מקלט פרטי יש לבחור חדר מוגן ע"פ הנחיות פיקוד העורף. ודאו כי כל בני הבית מכירים את המרחב או החדר המוגן. חשוב לקבוע חדר זה בכל מקום בו נשהה (בית, מקום עבודה וכו'). הקפידו לצייד את המרחב או החדר המוגן בתיק החירום ולבצע הכנה משפחתית.

הנחות יסוד לקראת בניית תכנית חירום משפחתית

1.מצבי חירום עלולים לפקוד אותנו ללא התראה. בשעת מבחן נוטים בני אדם לפעול על פי ידע וניסיון קודמים. אין טעם להתחיל לחפש תשובות חדשות לסכנה המוחשית בעת התרחשותה. באותו רגע התגובה היא אוטומטית. לכן ברור, שהזמן להכשרה ולהתכוננות הוא דווקא בעת רגיעה.

2.אנשים נוטים להמעיט בהערכת ההסתברות של איום פוטנציאלי או בחומרת השלכותיו האפשריות. שיעור נמוך מאוד מהאוכלוסייה מקדיש תשומת לב כלשהי לתכנון ההתנהגות בשעת החירום. הכנה מוקדמת מאפשרת מעבר טוב יותר משגרה לחירום ובכך מקלה על הרציפות התפקודית – ההנחה שאנשים יוכלו למלא הנחיות שלא התכוננו אליהן מוטעית מאוד.

3.גישתם של אנשים בדרך כלל הסתגלותית, הם מתמודדים עם המצב ונוטים לפעול. בדרך כלל, חלק מכריע מתפקודם של אנשים במצב חירום נעשה במסגרת משפחתית.

4.כאשר ניתן לנבא מאורעות מעוררי לחץ ולשלוט בהם, משתפר התפקוד. לצורך כך זקוקים אנשים למידע מדויק וברור הנותן גם הוראות פעולה מעשיות.

5.משפחות מגיבות בצורה חיובית להצעות לבניית תכניות אישיות ומשפחתיות לקראת מצבי חירום, כאשר ההנחיות לכך ברורות ומפורטות דיין, כגון: ההנחיות לארגן מקום פינוי פוטנציאלי באזור אחר, לארגן מראש רשימה של חפצים הכרחיים לשעת פינוי, לפרט סידורי מרחב מוגן ולהכירם, לחלק תפקידים בין בני הבית ולקבוע סדרי התקשרות מיידיים בזמן פגיעה.

בניית תכנית חירום משפחתית מביאה למספר תוצאות חיוביות:
1. הגדלת תחושת היעילות והשליטה עצמית.
2. הפיכת איום "עמום" למצב מוגדר וברור יותר.
3. חלוקת תפקידים מייעלת את המבנה המשפחתי בעת מצבי חירום.
4. הקלה על קבלת החלטות בזמן אמת.
5. הקטנת הסיכוי להכחשה עם התקרבותו של מצב מאיים.

תכנית חירום משפחתית יכולה להפוך את הילדים לגורם פעיל בהיערכות המשפחה לקראת מצב חירום. ככל שניתן לילדים יותר תפקידים ברורים ונקנה להם מיומנויות רלוונטיות, כך תגדל יעילותם ויגדל החוסן הנפשי שלהם.

שלבים בהכנת תכנית חירום משפחתית

שלב ראשון: איסוף אינפורמציה על מצבי חירום אפשריים ומשמעויותיהם (זיהוי סכנות וסיכונים אפשריים בבית ובסביבה).

שלב שני: סדרת דיונים משפחתיים לתכנון הפעילויות השונות לקראת שעת חירום תוך ניתוח מצבי החירום הצפויים וניתוח מפורט של כל הליכי ההיערכות הרצויים האפשריים.

שלב שלישי: ביצוע מעשי של כל מרכיבי התכנון.

שלב רביעי: דיוני משפחה תקופתיים, כדי להתמיד בהתכוננות ולצמצם דרמטיזציה של היערכות משפחתית הכוללים רענון התכנית, אימון ותרגול המשפחה ובדיקות ציוד תקופתיות.

משפחות בעת מצבי חירום

במצבי חירום קיימת נטייה להתלכדות של התא המשפחתי. כאשר בני המשפחה אינם נמצאים יחדיו בעת מצב החירום, הם לא יהיו רגועים עד חלוף הסכנה. במצבי חירום ומשבר המשפחה פועלת כיחידה. בני הבית ינסו להגיב לאזהרות ביחד ולחפש מקום מקלט ביחד.

כאשר משפחות חוות מצבי אסון, מופר אורח החיים השגרתי שלהן, והדבר עלול לפגוע בתפקודה התקין של המערכת המשפחתית.

מהם התרחישים האפשריים?

פגיעה בתשתיות- מצבי חירום מסוימים (כגון רעידת אדמה) פוגעים בתשתיות – כבישים נהרסים, חוטי חשמל וטלפון נקרעים וצינורות מים מתפוצצים. דרכם של המצילים עשויה להיחסם,להשתבש וודאי להתעכב.

אירוע נפגעים המוני- מצבי חירום אשר יגרמו לפגיעה רחבה באוכלוסייה יגדילו מאוד את מספר הנזקקים לעזרת הגורמים המוסמכים (לכודים תחת הריסות, פצועים והרוגים רבים) ויחייבו את גופי ההצלה לפעול על פי סדרי עדיפות לטיפול במקרים. בזמן שגרה או אפילו במצב חירום מקומי, הטיפול בכלל המקרים מתבצע במקביל ואולם ריבוי מקרים יחייב לטפל תחילה במקרים הקשים ויאריך את זמן ההגעה לכל בית ולכל מטופל.

הסתגרות ופינוי- מצבי חירום אחדים עלולים לכפות על האוכלוסייה הסתגרות (הישארות במקום סגור כגון  מקלטים, מרחבים או חדרים מוגנים או אפילו רק בבתים על מנת להתגונן מפני הדף או להימנע ממגע עם חומרים מסוכנים). באותה מידה,יתכן שיתבצע פינוי (עזיבת הבית) כשהאזור מהווה סכנת חיים. פינוי עשוי להיות מיידי (כמו במקרה התפשטות שריפה או אירוע חומרים מסוכנים) או אחרי זמן הסתגרות כלשהו,יזום ע"י גורמים חיצוניים או ביוזמת המשפחה. כך או כך, יזדקקו בני המשפחה לחפצים מסוימים אשר מוטב כי יהיו בהישג יד ויאוגדו יחדיו מבעוד מועד.

המשותף למצבים אלו הוא כי כוחות הביטחון, גורמי החירום ושירותי ההצלה יתקשו להגיע לכל אזור, ועל אחת כמה וכמה לכל בית.
הכנת "ציוד החירום המשפחתי" תאפשר להתקיים במשך 24 עד 72 שעות, עד שתגיע עזרה. במרבית מצבי החירום משך ההיערכות וההתרעה לא יספיק לאריזתו של תיק חירום ייעודי. באחרים, כגון ירי טילים בלתי קונבנציונאליים, תינתן התרעה שתאפשר הצטיידות בהתאם (רכישת חומרי איטום, הצטיידות בערכת מגן וכו').