ציוני דרך בהתפתחות העיר אילת
שנת 1949 (ט' באדר תש"ט) הושלם כיבוש אילת. במעמד סיום הכיבוש והוספת הנקודה למפת ארץ ישראל, הונף ברחבת תחנת המשטרה הבריטית, דגל ישראל. האתר בו הונף הדגל, הקרוי אתר 'אום רשרש' והוא הוכרז לאחרונה, כאתר מורשת ותקומה ובו מתקיימות, מדי שנה בשנה, חגיגות "יום אילת".
שנת 1950 החלו להיראות ניצנים ראשונים של יישוב. נבנו בתי המגורים הראשונים. המתיישבים הראשונים שלחו ידם בפיתוח מכרות תמנע, גידולים הידרופוניים בבאר אורה, בניית מזח בנמל, חיפוש מנגן (מתכת) באזור המכרות, דייג ואפילו ניסו להקים יישוב במתכונת לשל קיבוץ.
שנת 1952 הקמת המועצה המקומית 'אילת'
שנת 1956 הפעלת הנמל החדש ופתיחת כביש באר שבע - מצפה רמון - אילת
שנת1958 הפעלת מפעלי הנחושת בתמנע, אשר נסגרו בשנת 1976 עקב משבר בענף הנחושת, נפתחו שוב בשנת 1980 ונסגרו שוב סופית בשנת 1985.
שנת 1959 הוכרזה אילת כעיר בראשות ראש העיר הנבחר, יוסקה לוי ז"ל, סה"כ 6,000 תושבים בעיר. פרנסתם של תושבי העיר החדשה הייתה מבוססת על עבודות נמל, מכרות הנחושת בתמנע, דייג, תעשיות קלות, בניין, פיתוח העיר וראשית תיירות. נבנתה תשתית תרבותית מיוחדת במינה, אשר נתנה צביון ואופי אחר ל'מערב הפרוע' של מדינת ישראל.
שנת 1967, מלחמת ששת הימים ותוצאותיה הובילו למפנה רציני בעיר אילת, כביש אילת שארם א - שייך נסלל והעיר הפכה מעבר לסיני ולדרום הרחוק, כך זכתה העיר לפריחה. העיר גדלה וענף התיירות החל לקבל תאוצה, נבנו בתי מלון חדשים, מקומות בילוי והעיר החלה להיערך לקליטת תיירות פנים וחוץ.
שנת 1969 מונח קו צינור אילת - אשקלון (קצא"א).
שנת 1973 מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה הובילו לדריכה במקום, העיר חדלה מלהתפתח, מכרות תמנע נסגרו, בנמל התמעטה העבודה וענף התיירות, שכבר אז בלט כענף הכלכלי העיקרי, ספג מכה קשה.
שנת 1975 הפעלת טיסות השכר הישירות לאילת, שבעקבותיהן הפכה העיר למוקד תיירותי בינלאומי וכיום פועלות טיסות שכר קבועות ובהן נופשים מאירופה המגיעים לאילת בטיסות ישירות מארצותיהם לנמל התעופה של אילת, לשדה התעופה בעקבה, ולנמל התעופה בעובדה. שנת 1979, נחתם הסכם שלום עם מצריים ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין ז"ל עם אנואר סעאדאת ובנוכחות נשיא ארה"ב דאז, קרטר.
שנת 1979 הקמת ועדת פת, בראשות שר התיירות, תעשייה ומסחר דאז, גדעון פת. מטרת הועדה לבחון דרכים לשיפור התיירות באילת בעקבות המשבר בענף התיירות. יישום ההמלצות הביא שגשוג כלכלי מחודש ומואץ.
שנות ה-80 העיר מונה כ - 20,000 תושבים קבועים, המתפרנסים בעיקר מתיירות ושירותים. מפעל המלח ומפעל 'כבלי ציון' הנם שני מפעלי התעשייה היחידים בעיר. נמל אילת, אמנם מהווה את שערה הדרומי של המדינה, אך תנועת האוניות בו - דלה, תוצאה של פתיחת תעלת סואץ למעבר סחורות.
שנת 1982 בעקבות הסכם השלום עם מצריים, מוחזרת סיני לידי המצרים ואילת שוב מהווה את נקודת הגבול הדרומית של מדינת ישראל. מאוחר יותר בשנת 1989 מוחזרת גם טאבה לידי המצרים והגבול בין ישראל למצרים נקבע ע"פ אבן ק"מ 91.
שנת 1985 העיר אילת מוכרזת כאזור סחר חופשי. ביוזמתו ובזכות פועלו של ראש העיר דאז, רפי הוכמן. המטרה לתת לעיר תנופת פיתוח בתחומי התעשייה והמסחר ולבסס את כלכלת העיר על ענפים נוספים מלבד תיירות. פועל יוצא של אזור סחר חופשי הנו הפטור ממע"מ.
שנות ה-90 העיר ממשיכה להתפתח ומונה 38,000 תושבים. תנופת הבנייה בעיר מואצת. נבנים עוד בתי מלון, הושלמה בניית הלגונה המזרחית ומתוכננים פרויקטים נוספים. סביב ענף התיירות, שהנו עדיין הענף העיקרי, מתפתח גם ענף המסחר והשירותים - מרכזי קניות, אטרקציות, מסעדות ומקומות בילוי. מערכת החינוך בעיר מתפתחת ביחס ישיר לגידול במספר התושבים. האוניברסיטה העברית מפעילה באילת מכון לחקר הים בו נעשים מחקרים חשובים בתחום האוקיינוגראפי.
שנת 1994 הסכם השלום עם ירדן ופתיחת מסוף 'ערבה' במעבר בין הגבולות.
שנות ה-2000 אילת גדלה וצומחת בקצב מהיר, האוכלוסייה הכפילה עצמה משנות התשעים. הענף העיקרי הנו עדיין, ענף התיירות וסביבו משקיעים בטיפוח בתי המלון וביצירת עוד ועוד מקומות בילוי, כיאה לעיר תיירות בינלאומית. כמות החדרים בבתי המלון חוצה את ה - 10,000 חדרים. ולצד התרבות והספורט המציעים עשרות פסטיבלים, כנסים ואירועים ישנה התקדמות גם בצד החינוכי - קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב פותח את שעריו בשנת 2002 ומושך אליו סטודנטים מאילת ומחוצה לה. יחד עם זאת המצב הביטחוני כלכלי במדינת ישראל בכי רע, המשק נמצא במיתון והדבר נראה ומורגש בעיר אילת, כיוון שהענף העיקרי בעיר ניזוק מאוד עקב המצב בארץ ובעולם.

שנת 2003 נבחרת הנהגה חדשה לעיריית אילת, בראשות מאיר יצחק הלוי.
שנת 2004 - אילת עיר אוניברסיטאית
הנהלת העירייה הביאה לאילת את אוניברסיטת בן גוריון והקימה קמפוס מודרני המאפשר לכל צעיר, הרואה את עתידו בעיר, קבלת מילגת לימודים מלאה לכל שנות לימודיו לתואר. כיום, בקמפוס בן גוריון באילת לומדים מאות תלמידים חדשים, מדי שנה, לתואר ראשון ושני. וכמו כן בחודשים הקרובים יפתחו לראשונה בהיסטוריה, מעונות מודרניים ומרווחים באוניברסיטה באילת.