עיריית אילת - עמוד הבית

בר עליון
דלג על בר עליון

הטקס הממלכתי לציון 64 שנים לציון שחרור אילת

הטקס הממלכתי לציון 64 שנים לציון שחרור אילת (הגדל)

הטקס הממלכתי לציון 64 שנים לציון שחרור אילת

מאות רבות מתושבי העיר אילת השתתפו בטקס הממלכתי לציון 64 שנים לשחרור אילת והנפת דגל הדיו, שהתקיים אתמול (ג') במעמד המשנה לראש הממשלה-השר סילבן שלום, חבר הכנסת עומר בר לב, ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי, ובהשתתפות מייסדי העיר וותיקיה.

הטקס נפתח בתהלוכה מרשימה של מאות בני נוער החברים ומתנדבים בארגוני נוער שונים, ביניהם: מועצת נוער עירונית, מרכז נוער בראשית: "נוער אילת אומר לא לסמים ולאלכוהול", נוער תנופה, נוער משאלה, מרכז נוער קולייר, היחידה לקידום נוער, תכנית נט"ע, מרכז הנוער והמוסיקה ווליום, מד"צים שחמון, תנועת הנוער בני עקיבא, תנועת הנוער מחנות עולים, מד"צים יעלים, תנועת הנוער צופים, תכנית יוניסטרים, נוער "פותחים עתיד", נוער מד"א, שומרי המפרץ, צופי אש ונוער משמר אזרחי.

במהלך הטקס הופיעו הזמר שלומי שבת, להקת חיל הים, להקת המשפחה ורקדניות ממגמת המחול של בית הספר התיכון ע"ש בגין. עוד במהלך עלו לבמה שישה תושבי אילת, שברכו את עירנו ואלה הם: פרי צברי, תלמידת כיתה ד' בבית ספר אלמוג, אורה ארז, עבדה כמחנכת וסגנית מנהלת בית ספר אלמוג משך 35 שנים, גמלאית ומתנדבת, פזית רומר, מורה ורכזת מתמטיקה בתיכון ע"ש בגין, טירן יהוד, קצין אג"מ ושיטור מרחב אילת, בן מזרחי, בן 18 לקראת גיוס ביחידה קרבית, אודי שכטר, שדר רדיו ואיש פרסום.

עוד במהלך הטקס הוקראו דברים לזכרו של אברהם (ברן) אדן ז"ל, מניף דגל הדיו, שהלך לעולמו בשנה החולפת. וכך נאמר: "בימים ההם מפקד פלוגה בחטיבת הנגב, סימל, את שחרור אילת ואת קביעת היתד של מדינת ישראל בנקודה הדרומית ביותר בארץ. בהיעדר דגל ישראל, צייר עם חבריו מגן דוד על בד לבן. המצלמה היחידה בשטח הנציחה את הרגע שבו טיפס על התורן – קבע את הדגל בראשו, ובעצם קבע אז עובדה: אנחנו כאן! וסיים את הקרב האחרון במלחמת העצמאות. לכינויו בְּרֶן זכה בזכות המקלע של הימים ההם, שהיה לסמלו עוד מִימי ההכשרה של השומר הצעיר. עם הנשק על כתפו עסק בהגנה על יישובי הנגב, ובעת שיצא דרומה – אל עבר ה"שפיץ" של הנגב – כבר היה אז שועל קרבות ותיק. אברהם אדן, לימים אלוף בצה"ל. בתום הקרבות בתש"ח המשיך את דרכו בנתיבי הביטחון של ישראל.

היה ממובילי עוצבות השריון של צה"ל, ומפקד "אוגדת הפלדה" ששינתה את התמונה הקודרת בסיני במלחמת יום הכיפורים. אבל התמונה שלו – על התורן, במקום השומם שהיה לעיר ואם בישראל - הייתה המוכרת ביותר באלבום התמונות הפרטי שלו, בספר המורשת של מלחמת העצמאות ובדברי ימיה של מדינת ישראל והעיר אילת.

את הדגל הניפו: ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי, עומר אדן, בנו של אברהם אדן ז"ל, פרופ' מירי עמית - דיקנית אוניברסיטת בן גוריון באילת, מרדכי אוטמזגין - מייסדי העיר אילת ונועם ושחף יוסף, סטודנטים בקמפוס אילת -אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

כמידי שנה, גם השנה ביצעו תלמידי בית הספר התיכון ע"ש גולדווטר את המסע לשחזור מבצע עובדה, בהובלתו של המורה דורון כהן וחתמו אותו באתר אום רשרש תוך שהם נכנסים עם הג'יפ עד לאנדרטה. במסע שיצא ערב לפני מבאר אורה השתתפו כ - 80 תלמידים רכובים על 15 ג'יפים, הם נסעו בדרכים העקלקלות המובילות לאילת, אותן דרכים בהן נסעו הג'יפים של חיילי חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, מסע מרגש שהגיע לנקודת הסיום שלו, במהלך הטקס. עם כניסתם הגישו בני הנוער לראש העירייה את אגרת הנוער, עליה כתוב: " אנו תלמידי תיכון גולדווטר, סיימנו ברגעים אלו, את מסע שיחזור מבצע "עובדה". אנו מכבדים את מורשת העבר ושואפים לעתיד מבטיח לנוער. עתיד העיר אילת העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. הנוער האילתי מתחנך על תרומה לקהילה, על אזרחות טובה ועל אנושיות. הנוער האילתי חי בשמורת טבע ומודע לשמירה על מפרץ אילת והסביבה. נוער שמציב מטרות ועומד בהן בהצלחה. אנו מייחלים לעיר ללא אלימות. עיר מלאה פעילויות. עיר שמזמנת אפשרויות. עיר עם איכות חיים. שתושביה מרגישים גאים ושייכים. זה החלום שלנו. על החתום: נוער אילת 2013.

במעמד הטקס, העניק ראש העירייה לשר סילבן שלום את סמל מפתח העיר.

להלן הנאומים מהטקס:

נאום ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי: "היום חוגגת העיר אילת 64 שנים לשחרורה. שנה זו תעמוד בסימן הצעירים של אילת, צעירים הממשיכים את מלאכתם המדהימה של דור המייסדים והוותיקים.

אתם חבריי המייסדים והוותיקים בניתם לנו עיר לתפארת, אתם שבידכם המצולקות ובתנאים לא תנאים אך באהבה גדולה, התחלתם כאן מהמקום הזה לסלול לנו כבישים, לבנות את בתיה הראשונים של העיר, אתם האמנתם בפוטנציאל הרב הגלום בעיר נפלאה זו, אתם שהכשרתם את השטח לדור הבא לדור הצעירים של היום.

בזכות נחישותכם ובזכות אמונתכם, כולנו רואים כיצד החלומות שלכם מאז, הופכים בשנים הללו למציאות וכיצד העיר אילת שלפני כ- 60 שנים שהייתה שממה ושוממה, הופכת לעיר ואם בישראל עיר יפה ותוססת, עיר שלתושביה טוב לחיות ולגור בה. לכם יקיריי מגיעה תודה ענקית, חיבוק אוהב והערכה גדולה.

בשנים האחרונות כולנו מתרגשים ומתפעמים מהתפתחות העיר אילת, חזון "השער הדרומי" מתממש לנגד עינינו: כביש הערבה נסלל וימשיך להיסלל עד לחיבורו לכביש 6 דרך צומת הערבה ובהמשך צומת דימונה, שדה התעופה החדש יצא לדרך ובמחצית חודש מרץ נניח את אבן הפינה ונצא לעבודת הבניה, תוואי ומסלול הרכבת לאילת אושר לאחרונה ע"י הוועדה המחוזית וכמובן ע"י ממשלת ישראל, העתקת הנמל הימי צפונית לאילת והפיכתו לנמל גדול יותר נמצא בהליכים מתקדמים ומתקדם בצעדים מתונים ונכונים.

חבריי, ויקיריי תושבי אילת, כולנו זוכרים שהעיר אילת זכתה בעשור האחרון בשני פרסי חינוך של מדינת ישראל. לראות את בני הנוער המדהימים שלנו המתגייסים בהמוניהם לצה"ל, לראות את המסירות והאיכות של המחנכים שלנו, כדי להבין את הסיבות לזכייה בפרסי החינוך. אנו רואים בגאווה גדולה את פעילות רשת המתנ"סים המפוארת שלנו המעניקה כמעט לכל בית באילת מטף ועד זקן פעילות פנאי איכותית ומשובחת.

להזכירכם חבריי לפני כתשע שנים היה מי שרצה להפוך את בית החולים יוספטל לחדר מיון קדמי, כולנו ביחד התגייסנו ויצאנו למחות נגד החלטה זו וניצחנו!!! היום בית החולים עובר שדרוג פיזי ופרסונאלי בהשקעות של עשרות מיליוני ₪ וזאת לטובת תושבי העיר ואורחיה.

לפני שנתיים הכרזנו על פתיחת שנת "האזרח הוותיק" ומאז נעשו פעולות משמעותיות כמו: המעבר למרכז יום לקשיש, יציאה לתכנון של בית אבות חדש, התקדמות לקראת בניית בית מוגן נוסף, חיזוק הקהילות התומכות, והחשוב מכל אנו נמצאים לקראת סיום תכנית אב לאוכלוסייה הוותיקה שתכיל בתוכה את סך כל השירותים הנדרשים למען התושב הוותיק.

בשנים האחרונות מיקדנו תשומת לב מיוחדת בחיזוק האקדמיה באילת, הגדלנו את מס' הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון ובמכללות נוספות ואנו מגיעים היום לכ- 1,500 סטודנטים הלומדים בכל המכללות והמגמה היא להגיע ל- 4,000 סטודנטים, בנינו מעונות סטודנטים ונצא לבניית מעונות נוספים ואנו לקראת תכנית גדולה, תכנית ה- 100 מיליון ₪ המשותפת לוות"ת, לממשלה, אונ' ב"ג וקהילת טורונטו תכנית שתכליתה להמשיך ולפתח ולחזק את האקדמיה באילת.

בתעשיית התיירות מיצבנו אט אט את העיר אילת כעיר פסטיבלים, ירידים, קונגרסים ובעיקר כעיר ספורט בינ"ל וכאן אני רוצה לשוב ולהודות לך אדוני השר לפיתוח הנגב והגליל על ההובלה שלך ושל השרה לימור לבנת לחקיקת חוק ההופך את אילת לעיר ספורט בינ"ל וכבר היום מגיעים לאילת מעל לרבע מיליון ספורטאים מהארץ ומחו"ל.

אדוני, בתקופתך כשר לפיתוח הנגב והגליל הוקמו מרכזי צעירים בערי הפריפריה בישראל ובהם גם בעיר אילת, בשנה שחלפה הקמנו בשיתוף עם המשרד את מרכז הצעירים שלנו.

בנקודה זו אני פונה אליכם דור צעיר ונפלא, בעשורים הבאים השרביט להמשך בניית העיר יעבור אליכם, עליכם מוטלת המשימה להמשיך ולפתח את אשר התחילו ובנו דור הסבתות והסבים שלכם. האתגרים הניצבים בפנינו ובפניכם רבים ומרגשים כאחד, סיכויי ההצלחה אכן גדולים אך הנכם נדרשים לפעול עם הרבה אהבה, נחישות, סבלנות ומקצועיות וכל אלה יובילו להמשך פריחתה ושגשוגה של עירנו הקסומה.

לאחר שהשבנו את הטבת המס לתושבי אילת נדרש להמשיך לפעול להרחבת חוק אסח"א. ובהזדמנות זו מעל במה זו אני פונה לפקידי האוצר ואף לממשלת ישראל, הסירו את נושא הפטור ממע"מ באילת מסדר היום. תושבי העיר אילת ואני בראשם לא נאפשר נגיעה בהטבה, זו גזירה שתושבי אילת לא יעמדו בה.

יקיריי הצעירים, יחדיו נמשיך ונמקד מאמץ בהרחבת מסלולי לימודי האקדמיה ויצירת מוקדי תעסוקה איכותיים, ביצירת תנאים לרכישת דירות בתנאים טובים ובהשבחה מתמדת של איכות החיים בעירנו הנפלאה. ביחד אתכם, נפעל להפיכתה של העיר אילת לקריית הפלאים של מדינת ישראל.

ואסיים בקטע משיר שהושמע ע"י צעירים אילתים בישיבת מועצת העיר החגיגית, "כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם כדאי לצחוק כדאי לחיות, כדאי לאהוב". את קריית הפלאים- אילת".

נאום המשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום: לפני 64 שנים, בט' באדר, הונף דגל הדיו מעל העיר אילת. הנפת הדגל סימלה שני דברים, אשר היוו נקודות ציון היסטוריות בתולדות מדינת ישראל, הראשונה היא כיבוש העיר אילת ע"י לוחמיו של אברהם אדן, השנייה והחשובה מכל, היא שירת התקווה, אשר הושרה ע"י החיילים שתלו את דגל הדיו ואשר הביאה לסיומה של מלחמת העצמאות ההירואיקה המוכרת הנ"ל הסתיימה בנקודה זו, במקומה החלה הירואיקה אחרת, זו שאינה מוכרת וידועה כמו כוחותיו של ברן.

סמלי הגבורה הזו הם אותם אנשים, אשר הגיעו לעיר אילת, כאשר הייתה ברובה שממה והפריחו והצמיחו את העיר למה שהיא היום, העיר, אשר באותו זמן הייתה נקודה מבודדת בדרומה של הארץ ואשר אותה הנהיג אברהם זכאי, הייתה מורכבת מעובדי כפיים, רק עובדי נמל ואנשי צבא היוו את אותם מתי מעט אשר הסכימו להגיע וליישב את העיר.

ההבנה שהם מהווים את נקודת ההגנה הדרומית ביותר של ישראל, אל מול המעוזים המצרים, נסכה בהם תחושה של גאוות יחידה, אך מדינת ישראל לא הקלה עליהם במיוחד את שהייתם. דרך ההגעה לעיר הייתה רבת חתחתים ונעשתה או דרך מצפה רמון או באמצעות מטוסים קלים

לפיכך הדבר נוסך בי גאווה רבה שהרכבת לאילת, אחרי כל אותם שנים, קורמת עור וגידים. יזמנו את הכנסת נושא הרחבת מסילת הרכבת לתוכנית נתיבי ישראל, מסילת ברזל כפולה מצין ועד אילת באורך 170 ק"מ מקודמת בימים אלו, תוואי המסלול כולל 63 גשרים ו5 מנהרות, כאשר האורך הכולל של המסילה מת"א לאילת יעמוד על 350 ק"מ. כיום נוסעים לאילת כ8 מיליון איש בשנה והצפי הוא, שעם השלמת המסילה, 3.5 מיליון איש מתוכם יעדיפו להגיע לעיר ברכבת מסילת הרכבת תשמש גם להובלת מטענים מנמל אילת ישירות למרכז הארץ. המטענים הנושאים כימיקלים ודשנים, כמו גם כלי רכב מיובאים, ישונעו מאזור הנגב וים המלח ישירות לנמל אילת בדרכם לחו"ל, תשתיות הן חיבור בין המרכז והפריפריה ואין טובה מן הרכבת בכדי לייצג את הרעיון הנ"ל. התוכנית תרחיב את פוטנציאל התיירות הקיים בנגב אשר אינו ממומש ותשדר תדמית של הנגב, כאזור רענן ודינמי, אך ישנן דרכים נוספות רבות, שבאמצעותן קידמנו את הנגב

מעבר עיר הבה"דים לנגב, הקמת אזורי תעשייה ויצור עשרות אלפי מקומות עבודה, מסילת רכבת כפולה מבאר שבע לתל אביב, בניית אלף כיתות חכמות והפיכת אילת לעיר ספורט הן רק חלק מאותן פעולות.

גם מרכז הצעירים באילת, אשר נועד להביא ולהשאיר בעיר את כל צעירי העיר הוא מיזם שהשקענו בו רבות, מרכז הצעירים נועד להדריך ולעזור לצעירים בהחלטות החשובות בחייהם, איפה לגור, היכן ללמוד ובמה לעבוד הם רק חלק מההחלטות שבהן עוזר מרכז הצעירים באילת ואני יכול לומר לכם שהוא אחת משכיות החמדה ומהמבנים החשובים של העיר.

לנגד עינינו החזון בו 300 אלף איש יעברו לנגב בעשור הקרוב קורם עור וגידים ואותו חזון נובע מן הרצון של מייסדי העיר, אי שם בשנות ה-50. אותה בניית עיר, אשר ריכזה את כל אותם עובדים קשי יום, בכדי ליצור חברה צודקת וראויה, היא המנחה אותנו בשעה שאנו עושים עבור עם ישראל, כדי ליצור שוויון כלכלי וחברתי.

אני רוצה להודות לכם, תושבי אילת על כל אשר אתם עושים עבור עם ישראל ומדינת ישראל

כתושב הנגב, אני גאה בכם"

חבר הכנסת עומר בר לב, בנו של הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב שהיה ממשחררי אילת כמפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח שהשתייך לחטיבת הנגב ציין , כי זוהי הפעם השנייה בה הוא לוקח חלק בטקס לציון שחרור אילת, הפעם הקודמת הייתה כשאילת חגגה 10 שנים לצד אביו. עוד ציין בר לב, כי לעיר אילת יש מקום חם בלב גם מהתקופה בה היה תושב העיר משך כשנתיים וגם מפעילותו הספורטיבית בתחרות טריאתלון המתקיימת מידי שנה בעיר.

אחרי שהלך בדרכי אביו למגרש הפוליטי והפך לחבר כנסת, סגר עמר בר-לב מעגל אישי נוסף: בר-לב הגיע לאילת כדי לייצג את הכנסת בטקס הממלכתי לשחרור אילת והנפת דגל הדיו – 64 שנים לאחר שאביו, הרמטכ"ל לשעבר היה בין מפקדי הכוחות ששחררו את העיר אילת. באופן סמלי החליט יו"ר הכנסת, בנימין בן אליעזר, לשלוח את בר- לב לייצג את כנסת ישראל באירוע.  

את הטקס הנחתה: מירב מילר. הטקס הופק על ידי אגף האירועים בעירייה ומרכז ההסברה הממשלתי. במאי: ירון הראל.

חדשות
דלג על חדשות

חדשות

עצור
לידיעת ציבור הרוחצים
למשך העונה קרובה יפעלו סוכות ההצלה בין הימים א - ש בין השעות 17:00- 09:00
מוקד 106
רוצים לדווח על מפגע? יש לכם תקלה? צלצלו למוקד 106 או שלחו לנו דואר אלקטרוני: moked@eilat.muni.il
עבור לתוכן העמוד