ציוני דרך בהתפתחות העיר

ציוני דרך בהתפתחות העיר אילת  

הנפת דגל הדיו 

שנת 1949  (ט' באדר תש"ט) הושלם כיבוש אילת. במעמד סיום הכיבוש והוספת הנקודה למפת ארץ ישראל, הונף ברחבת תחנת המשטרה הבריטית, דגל ישראל. האתר בו הונף הדגל, הקרוי אתר 'אום רשרש' והוא הוכרז לאחרונה, כאתר מורשת ותקומה ובו מתקיימות, מדי שנה בשנה, חגיגות "יום אילת".

שנת 1950  החלו להיראות ניצנים ראשונים של יישוב. נבנו בתי המגורים הראשונים. המתיישבים הראשונים שלחו ידם בפיתוח מכרות תמנע, גידולים הידרופוניים בבאר אורה, בניית מזח בנמל, חיפוש מנגן (מתכת) באזור המכרות, דייג ואפילו ניסו להקים יישוב במתכונת לשל קיבוץ.

שנת 1952  הקמת המועצה המקומית 'אילת'

שנת 1956  הפעלת הנמל החדש ופתיחת כביש באר שבע - מצפה רמון - אילת

שנת
1958  הפעלת מפעלי הנחושת בתמנע, אשר נסגרו בשנת 1976 עקב משבר בענף הנחושת, נפתחו שוב בשנת 1980 ונסגרו שוב סופית בשנת 1985.

שנת 1959  הוכרזה אילת כעיר בראשות ראש העיר הנבחר, יוסקה לוי ז"ל, סה"כ 6,000 תושבים בעיר. פרנסתם של תושבי העיר החדשה הייתה מבוססת על עבודות נמל, מכרות הנחושת בתמנע, דייג, תעשיות קלות, בניין, פיתוח העיר וראשית תיירות. נבנתה תשתית תרבותית מיוחדת במינה, אשר נתנה צביון ואופי אחר ל'מערב הפרוע' של מדינת ישראל למסמך הכרזת העיר לחץ כאן.

שנת 1967, מלחמת ששת הימים ותוצאותיה הובילו למפנה רציני בעיר אילת, כביש אילת שארם א - שייך נסלל והעיר הפכה מעבר לסיני ולדרום הרחוק, כך זכתה העיר לפריחה. העיר גדלה וענף התיירות החל לקבל תאוצה, נבנו בתי מלון חדשים, מקומות בילוי והעיר החלה להיערך לקליטת תיירות פנים וחוץ.

שנת 1969  מונח קו צינור אילת - אשקלון (קצא"א).

שנת 1973  מלחמת יום הכיפורים והשלכותיה הובילו לדריכה במקום, העיר חדלה מלהתפתח, מכרות תמנע נסגרו, בנמל התמעטה העבודה וענף התיירות, שכבר אז בלט כענף הכלכלי העיקרי, ספג מכה קשה.

שנת 1975  הפעלת טיסות השכר הישירות לאילת, שבעקבותיהן הפכה העיר למוקד תיירותי בינלאומי וכיום פועלות טיסות שכר קבועות ובהן נופשים מאירופה המגיעים לאילת בטיסות ישירות מארצותיהם לנמל התעופה של אילת, לשדה התעופה בעקבה, ולנמל התעופה בעובדה. שנת 1979, נחתם הסכם שלום עם מצריים ראש ממשלת ישראל דאז, מנחם בגין ז"ל עם אנואר סעאדאת ובנוכחות נשיא ארה"ב דאז, קרטר.

שנת 1979  הקמת ועדת פת, בראשות שר התיירות, תעשייה ומסחר דאז, גדעון פת. מטרת הועדה לבחון דרכים לשיפור התיירות באילת בעקבות המשבר בענף התיירות. יישום ההמלצות הביא שגשוג כלכלי מחודש ומואץ.

שנות ה-80 העיר מונה כ - 20,000 תושבים קבועים, המתפרנסים בעיקר מתיירות ושירותים. מפעל המלח ומפעל 'כבלי ציון' הנם שני מפעלי התעשייה היחידים בעיר. נמל אילת, אמנם מהווה את שערה הדרומי של המדינה, אך תנועת האוניות בו - דלה, תוצאה של פתיחת תעלת סואץ למעבר סחורות.

שנת 1982  בעקבות הסכם השלום עם מצריים, מוחזרת סיני לידי המצרים ואילת שוב מהווה את נקודת הגבול הדרומית של מדינת ישראל. מאוחר יותר בשנת 1989 מוחזרת גם טאבה לידי המצרים והגבול בין ישראל למצרים נקבע ע"פ אבן ק"מ 91.

 

שנת 1985  העיר אילת מוכרזת כאזור סחר חופשי. ביוזמתו ובזכות פועלו של ראש העיר דאז, רפי הוכמן. המטרה לתת לעיר תנופת פיתוח בתחומי התעשייה והמסחר ולבסס את כלכלת העיר על ענפים נוספים מלבד תיירות. פועל יוצא של אזור סחר חופשי הנו הפטור ממע"מ.

שנות ה-90  העיר ממשיכה להתפתח ומונה 38,000 תושבים. תנופת הבנייה בעיר מואצת. נבנים עוד בתי מלון, הושלמה בניית הלגונה המזרחית ומתוכננים פרויקטים נוספים. סביב ענף התיירות, שהנו עדיין הענף העיקרי, מתפתח גם ענף המסחר והשירותים - מרכזי קניות, אטרקציות, מסעדות ומקומות בילוי. מערכת החינוך בעיר מתפתחת ביחס ישיר לגידול במספר התושבים. האוניברסיטה העברית מפעילה באילת מכון לחקר הים בו נעשים מחקרים חשובים בתחום האוקיינוגראפי.



שנת 1994  הסכם השלום עם ירדן ופתיחת מסוף 'ערבה' במעבר בין הגבולות.

 



שנות ה-2000  אילת גדלה וצומחת בקצב מהיר, האוכלוסייה הכפילה עצמה משנות התשעים. הענף העיקרי הנו עדיין, ענף התיירות וסביבו משקיעים בטיפוח בתי המלון וביצירת עוד ועוד מקומות בילוי, כיאה לעיר תיירות בינלאומית. כמות החדרים בבתי המלון חוצה את ה - 10,000 חדרים. ולצד התרבות והספורט המציעים עשרות פסטיבלים, כנסים ואירועים ישנה התקדמות גם בצד החינוכי - קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון שבנגב פותח את שעריו בשנת 2002 ומושך אליו סטודנטים מאילת ומחוצה לה. יחד עם זאת המצב הביטחוני כלכלי במדינת ישראל בכי רע, המשק נמצא במיתון והדבר נראה ומורגש בעיר אילת, כיוון שהענף העיקרי בעיר ניזוק מאוד עקב המצב בארץ ובעולם.

 

  מדשאות אוניברסיטת בן גוריון באילת

שנת 2003  נבחרת הנהגה חדשה לעיריית אילת, בראשות מאיר יצחק הלוי. 

 

שנת 2004 - אילת עיר אוניברסיטאית

הנהלת העירייה הביאה לאילת את אוניברסיטת בן גוריון והקימה קמפוס מודרני המאפשר לכל צעיר, הרואה את עתידו בעיר, קבלת מילגת לימודים מלאה לכל שנות לימודיו לתואר. כיום, בקמפוס בן גוריון באילת לומדים מאות תלמידים חדשים, מדי שנה, לתואר ראשון ושני. וכמו כן בחודשים הקרובים יפתחו לראשונה בהיסטוריה, מעונות מודרניים ומרווחים באוניברסיטה באילת.

 

 

   

שנת 2006 - נחתם הסכם גבולות היסטורי עם חבל אילות אשר הגדיל את שטחי השיפוט של העיר ב - 15,000 דונם ותיקן עיוותי עבר רבים. ההסכם החדש הגדיל את הכנסות העירייה ב - 10 מיליון ₪ לשנה.

 

שנת 2008 - לאחר שנים שבהן נגס האוצר בהטבות הייחודיות של אילת, הצליחה העירייה לבלום את המגמה – לשמור על הפטור ממע"מ לאחר מאבק קשה וממושך, להעביר בכנסת בקריאה ראשונה את חוק הטבת המס לאילת (יגיע לקריאה שנייה ושלישית כבר במושב הקרוב) שיחזיר לתושבי אילת תשלומי מס בהיקף של 200 מיליון שקל לשנה.

  

שנת 2009 -  סיום שביל השלום - השביל שתחילתו בטיילת וסופו במוזיאון אילת יחבר בין החלקים המנותקים וישלב מסלולי הליכה עם צפייה ביצירות אמנות שיוצבו לאורכו.

 

שנת 2009 - חוף אקולוגי במתחם קצא"א

לאחר משא ומתן ארוך העבירה קצא"א חלק מהחוף שבשליטתה לשימוש הציבור. בשטח שפינתה קצא"א הוקם חוף אקולוגי ייחודי.

 

שנת 2009- 60 שנה להיווסדה של אילת - שנה של חגיגות וקרנבלים באילת.

 

תוכנית אסטרטגית לעיר אילת 2009-2030 

הנהלת העירייה הכנת תוכנית אסטרטגית לעיר אילת באמצעות צוות בראשות ד"ר יעקב שיינין, מבכירי הכלכלנים בעולם, שתהפוך את אילת לעיר תיירות בינלאומית, עם מגוון מקורות תעסוקה, עם איכות חיים ואיכות סביבה.

 

 

 חזון השער הדרומי של מדינת ישראל

תוכנית "השער הדרומי" תהפוך את אילת לשער דרומי וחשוב של מדינת ישראל. מצפון לעיר, יוקם נמל מודרני, תוקם תחנת רכבת ושדה תעופה בינלאומי, כשלצידם מרכז לוגיסטי בינלאומי שייצור מגוון  מקורות תעסוקה איכותיים בשכר גבוה. 

החוף הדרומי יהפוך לריביירה תיירותית מודרנית, פורחת וידידותית לסביבה, ומספר חדרי המלון בעיר יגיע ל- 22,000 ב- 2020 ול -35,000 ב-2030. אזור שדה התעופה של היום יהפוך למרכז מסחר ועסקים ויחבר בין העיר לבין אזור התיירות.

 

 

תצפית על העיר אילת

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרויקט אנרגיה מתחדשת

אילת וחבל אילות פועלים במשותף למצב את האזור כמרכז לייצור אנרגיה מתחדשת ואת העיר לעיר ירוקה. במסגרת זו מתוכננים כבר מספר פרויקטים אשר יוסיפו מאות מקומות תעסוקה. 

השאיפה היא שאילת תהפוך לעיר תיירות בינלאומית, עם חוף נקי מתעשייה ומפעילות נמלית, עם שדה תעופה בינלאומי, תחנת רכבת, ומרכז לוגיסטי שייצור מגוון מקורות תעסוקה שייצרו ביקוש לכוח אדם איכותי, בשכר גבוה. לאילת ייכנסו אך ורק תעשיות ידידותיות לסביבה. מרכז העיר (במקום שדה התעופה הקיים) יהפוך להיות מרכז מסחר, בילוי ועסקים" 

 

 

  חוברת המידע לקראת חידון אילת
  הכרזת אילת כעיר
עבור לתוכן העמוד